[ליצירה]
היתה כאן השוואה אחת שלא אהבתי, אבל אני מניחה שהיא באה לתאר הלך רוח אז אבליג.
לקטע עצמו-
כתוב טוב, אבל נראה לי שממש לקראת הסוף- במשפט המוחץ- משהו התפספס. כאילו עוד שניה ו- -
כלום.
אמיתי, אמין, נקודת המבט טובה- זווית קצת שונה, וכואב.
שנזכה לשמוע רק בשורות טובות.
(וקצת טכני- נראה לי שעדיף לכתוב בלי ר"ת, ומספרים-לכתוב במילים).
[ליצירה]
גם אני שואלת אותך- למה?
אם יהודי שגירש את אחיו מביתם שבנו במו ידיהם, ביתם שגדלו בו כל חייהם,
נטש אדמת קודש לידי זרים טמאים,
תקוע רק בשאלת ה"למה?" , אני בדחיפות אתפלל לרפואתו.
הרגשתי אדישות בקטע,ישנוניות.. הבכי לא עוזר אם הוא לא דוחף לפעולה.
קשה לי עם הקטע שכתבת.
ורד.
[ליצירה]
-
תודה על התגובות.
ב"ה הקטע לא אמיתי, בטח ובטח לא עלי. ניסיתי להכנס לראש של חייל, ולכתוב מהזווית הזאת.
אמנם לא הצלחתי לכתוב בתור חייל עם כוחות נפש, שבא וגירש, אלא רק בתור אדם "פרווה" כזה, שגם לפני כן לא היתה לו דעה, וגם עכשיו לא מצליח לקחת את עצמו בידיים. (כנראה פשוט לא הצלחתי להכנס לראש של גירוש מתוך הבנה והזדהות מלאה...)
לכן אתם קצת צודקות בביקורת שלכם.
- מספרים וראשי תיבות- זה בכוונה ככה. זה חייל, זה צבא. הכל טכני.
- לגבי ההשוואה- את צודקת בהחלט, התלבטתי קשות, אבל מאותה סיבה שציינת (וגם בגלל הדמות חלשת האופי של החייל) השארתי אותה.
- ולגבי הסוף שמסתיים באמצע, והחייל שתקוע בשאלת ה"למה?", שוב זה אותו עניין של לבטא אופי חלש, החייל הסמרטוט הזה שעכשיו לא יודע מה לעשות עם עצמו ונתקע לו איפשהו בין לבין...
[ליצירה]
שלום
הקטע חביב ורואים שהוא רוצה להגיד דברים יותר חשובים מבטיחות בדרכים, רק שלא קלטתי מה.
הפריע לי שהמחשבות הן של ילד, או של מפגר- שקולט את העולם בצורה כל כך ראשונית, ובכ"ז המחשבות כתובות בצורה מובנית והגיונית, מסודרת, ואפילו די מגמתית. איפה שמחת חיים, רגשות, ושאר נסיונות באמת להתחבר לנקודת המבט של הילד? (קוראים לזה הזרה- הסתכלות על העולם בדרך חדשה, מנק' מבט חדשות) סליחה על הכבדות,
וחג שמיח באמת!
[ליצירה]
חיפשתי חומר על שבת, ובמקרה ניתקלתי בשיר הזה. הדפסתי ואחרי כמה ימים אמרתי לעצמי: לא, אני לא יכולה להשאיר את זה ככה, אני חייבת להעלות את זה לתגובות... סלח לי עופ...
[ליצירה]
ענק!!!
ולא נותר לי אלא (בחוסר מקוריות משווע) להצטרף להנ"ל, אז גם אני מניף את ידי בזה להצטרף לקודמי, ולהתלהב עד כלות מהרעיון והביצוע, לחייך "יווו, איזה חמוד :-)", לרחם על הבחור האומלל, ולקוות שגם הוא וגם הבחורה האפאטית משהו ימצאו את חציים במהרה בימינו אכי"ר ואכמ"ל וד"ל.
[ליצירה]
א. מצטער, אבל לא ממש הבנתי מה כתבת על הנקודת ראיה הפרטית מול הכללית, על הכחול מול האדום וכו', אז קשה לי קצת להגיב על הדברים...
ב. צריך להבדיל בין 2 חלקים שונים. הבנאדם אכן רע ומזיק, כמו שאת אומרת, כי יש לו כוחות, והוא מנצל אותם לרעה. הוא מקלקל. עד כאן נכון.
חוץ מזה, יש עוד דבר אחר, שנקרא הסגולה של אותו בנאדם, והיא קשורה לעצם קיומו, ולא למה הוא יעשה עם הקיום הזה. זה דבר שמועיל בכל מקרה.
יוצא שהמעשים שלו באמת מזיקים לנו, אבל עצם זה שהוא קיים, עוזר מצד שני...
זה קצת קשה לקלוט את זה (וכמובן שזה לא כזה פשוט, נושא שיש הרבה מה ללמוד ולהעמיק בו), אבל ככה זה לדעתי.
[ליצירה]
זהו, באמת היה מוכר לי מאיפשהו
אז זה משם?
לא נראה לי שיש בעיה לקחת משפטים מנעל (או מכל אחד אחר)...
טוב, לשים משפטים שלא מסתדרים למישי ולעדי זה באמת קצת מוגזם, אודיה. לא פסדר.
מעכשיו, שכל יוצר ישלח קודם כל את היצירה למישי בהודעוטישיות, היא תתייעץ עם עדי, ואם היא תתן אישור- יהיה אפשר להעלות אותה לשיפוטו המסור של מנחם בדרך לדף הראשי באתר. מה דעתכם?
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אוי!
ממש עצוב... מסתיים ביאוש טוטאלי שכזה, חוסר אונים...
אבל המשלה יפה מאוד- על החדר האפל והקשרים, האור שמעבר לדלת...
וכמובן- ברוכה הבאה!
הרבה הצלחה :-)
[ליצירה]
ואוו!!!!!
מדהים! פשוט... אין מילים!
קודם כל זה הדמעות שעמדו לי בעיניים, לא ברור מאיזה סיבה בדיוק (העוצמה שהיתה איפשהו שם באמצע, הסוף החזק, או פשוט ההתפעלות שרק התגברה כל הזמן מהיצירה הנפלאה הזאת....).
השימוש במילים הפך פתאום לציור, תמונה, מציאות של ממש, אני... זה פשוט... אין, אין על זה!
איך את מצליחה כ"כ לגעת, בעזרת ההרמוניה הזאת של... התיאורים האלה, ש... שעוברים מקצה אחד לשני, עם עירפול מסוים, טשטוש, הכתמה, וביחד עם זה- החדות, הסימנים שחוזרים על עצמם, שזיהו לי את ההתרחשות...
אני לא יודע איך להגיד, אבל זה היה נפלא!
אה- וההרגשה לאורך כל הדרך של "אני בחיים לא אצליח לגרד את מה שהולך פה...". בהחלט כמה רמות מעל, אין מה לומר!
יופי של יצירה :-)