אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
==>
אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
יש נקודה נוספת בקשר לצילום המ-א-מ-ם,
אש קודש. יש אספקט נוסף של קדושה -
הישיבה בל"ג בעומר, המאוחדת, סביב המדורה. רק כך, באחדות, הקדושה יכולה להתקיים. ואם כבר, אפשר גם לקשר לשבועות הבא עלינו לטובה, על האחדות שלפני קבלת התורה, ועל האחדות שבעליית כל העם לרגל.
גם העובדה שהאש עולה אחת וישרה מהקורבנות - מאוחדת למעלה. נו, אחדות, אתם יודעים, כל אלה. האש מסמלת את האחדות באופן מקסים, וקשורה אליה כל כך. כך שאפילו, כשהכל מסביב מלא שחור, האש יכולה לבעור - כל עוד חלקיה לא מתפרדים, אזי החושך והרוח יוכלו להכניעם.
אז לכולכם, שבוע טוב ומלא-מלא אחדות.
גם לך, נושא אלומותיו.
[ליצירה]
לא הבנתי עד הסוף
למי אתה צועק.
אל השבת? הרי היא, כהגדרה של היום השביעי בשבוע, קבועה ובאה תמיד, לא צריך לקרוא לה. היא תבוא גם אם אתה נוסע בה בשבת לאכול צ'יזבורגר.
אל אווירת השבת? הנֹעם?
בשווקים זה כמו אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר - שבת היום לה'.
אבל פה זה נשמע שונה. לא יודעת. למי אתה צועק.
[ליצירה]
אה...
הדס כותבת תגובה שנראית לחלוטין לא קשורה ליצירה. ואני אומרת: מה?
בכל אופן: מסכימה עם הרעיון, הכתיבה טובה, עדיף להקפיד על המראה החיצוני - זה משפר את הרמה. רווחים אחרי פסיקים.
והעניין של המרכוז, גם קצת מפריע.
אבל שיר טוב. שכחת להוסיף את העניין של שלושת הפלאפונים. לפחות. שיש למשפחה ענייה ממוצעת. ויש שיאמרו - טלויזיה זה מוצר הכרחי. עם כל הערוצים. ענייה שכמותי. יש לי רק שניים.
תגובות