ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה :-) והמון מזל"ט מתקרבת!!! שיהיה לכם בית שמח וטהור :-) ובקרוב אצל כולנו בעז"ה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצד אחד... ומצד שני... מצד אחד מה שאמרו פה די נכון... אבל מצד שני, גם מה שהאחרים אמרו הוא די נחון... המתמטיקה שנלמדת ומצטיירת בשיעורים, ב"חומר" לבגרות, היא באמת כבולה לנוסחאות, לכללים נוקשים של הוכחות, ולא נותנת יותר מדי מרחב. אבל לדעתי אם מסתכלים על המתמטיקה בצורה רחבה, מרחוק, אפשר לראות דברים נפלאים ממש. ואני לא מדבר על איזה הוכחה שהכל מתשלב בסוף. זה יותר מזה, יש המון מרחב, המון צורך בדמיון, יצירתיות, וזה יכול בקלות להפוך למקצוע הומני ברמות האלה... הבעיה היא שאת זה לא מלמדים. זה מין חוש כזה, זה אינטואיציה- כמעט כל המתמטיקאים עבדו בצורה ראשונית על אינטואיציה, וככה נוצרו הפריצות הגדולות. זה דרך חשיבה שחייבת לחרוג מהמסגרת שמוצגת בשיעורים. אולי בגלל זה השיעורים שנואים, למרות שלפעמים המתמטיקה אהובה... והיצירה עצמה נחמדה מאוד :-) במחברות שלי הציורים (או בד"כ הקישקושים) השתדלו למלא כל פינה פנויה, ככה שהם הקיפו את הכתוב מסביב, ואז באמת נהיה לא נעים לקרוא את הביפנוכו, כי הכל סגור כזה, וחשוך... אבל במילא אפ'חד לא קרא את זה אח"כ, זה רק הלך לפח, אז לא משנה... יוווווווו, מחברות.... נוסטלגיה.... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו!! שיר קסום, מופלא שכזה... איך אפשר בכמה מילים להמחיש משהו בצורה כ"כ חזקה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה :-) ביצוע יפה מאוד, הצלחת לדעתי לשחק עם המילים כמו שצריך, כדי להגיד מה שרצית. (זה נשמע פשוט, אבל לפעמים זה מאוד קשה, עשית את זה מצויין!) ואם כבר התחילו דיון פילוסופי, אז עם המסר עצמו אני לא מסכים. האדם הוא נזר הבריאה, כל העולם נברא בשבילו, זה נכון. אבל מצד שני, כל המציאות היא ע-נ-ק-י-ת, והאדם הוא כ"כ קטן לידה... לא רק מבחינה פיזית, גם באופן רוחני. קשה לראות איך שני הדברים משתלבים, אבל בכ"ז, יש חיבור בין הדברים, והוא לא תמיד לטובת האדם... [ליצירה]
- [ליצירה] נפש ממללא למי בדיוק כתבת? הגישה שלי אכן קאנטיאנית במידה מסוימת, אבל לא ראיתי איפה אתה חלוק עלי... להפך- דווקא אמרת די מה שהתכוונתי... אז אולי כתבת למישו אחר? אבל לא ראיתי פה עוד מישו עם דעות קאנטיאניות, כולם ניסו דווקא לערבב את כל הגורמים... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ממש!! אהבתי, יציאות מוצלחות!! (מר ואדים אסטאלה, אני תנין, הטלית על כולנה, המלא"כניקים, ועוד כולמיני...). יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו!!!!! מדהים! פשוט... אין מילים! קודם כל זה הדמעות שעמדו לי בעיניים, לא ברור מאיזה סיבה בדיוק (העוצמה שהיתה איפשהו שם באמצע, הסוף החזק, או פשוט ההתפעלות שרק התגברה כל הזמן מהיצירה הנפלאה הזאת....). השימוש במילים הפך פתאום לציור, תמונה, מציאות של ממש, אני... זה פשוט... אין, אין על זה! איך את מצליחה כ"כ לגעת, בעזרת ההרמוניה הזאת של... התיאורים האלה, ש... שעוברים מקצה אחד לשני, עם עירפול מסוים, טשטוש, הכתמה, וביחד עם זה- החדות, הסימנים שחוזרים על עצמם, שזיהו לי את ההתרחשות... אני לא יודע איך להגיד, אבל זה היה נפלא! אה- וההרגשה לאורך כל הדרך של "אני בחיים לא אצליח לגרד את מה שהולך פה...". בהחלט כמה רמות מעל, אין מה לומר! יופי של יצירה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד-חמוד :-) מת על הסגנון הזה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איי!! זה כאב ממש! באמת!! [ליצירה]
- [ליצירה] אז זהו שלא מה שניסיתי לאמור זה שההתיחסות אמורה להיות שונה, גם מבחינת האדם הקטן. הוא צריך להבין שיש אמת מוחלטת, ויש את מה שהוא רואה. נכון, לפעמים אין ברירה, וצריך להתנהג קצת לא לפי האידאל, אלא לפי המציאות העקומה, אבל אסור לשכוח שזה רק עיקום, ואת המטרה האמיתית הסופית. לעשות את ההבדל הזה. ולא, לא יצא לי לקרוא את זה. זה ספר שלו? [ליצירה]
תגובות