ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה גם לא אני גם כי אני לא מבין מה הקשר אלי (חוץ מהזדהות מוחלטת עם הנאמר, אבל לא משהו ספציפי לגבַי), וגם כי אני לא מכיר ממש (קריאת כמה יצירות ואולי תגובה פה ושם) את אדון פלסטיק... נראה לי שלא נשארו עוד הרבה עופות בצורה, אז אם זה בכ"ז אני- תודה רבה :-) ואכן יצירה נחמדה, מזדהה בכל לב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי :-) יש מעברים יפים בין המצבים השונים, וכמובן יוצר הזדהות... ואני לא מאלה שיבינו את הפראפראזות, אבל יש כמה שאפילו אני קלטתי- "התשמע קולי באשר הנך", "היו הדברים מעולם"- שילובים מתאימים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! זה מכניס אותך כ"כ לתוכו.... פשוט מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] - תודה על התגובות. ב"ה הקטע לא אמיתי, בטח ובטח לא עלי. ניסיתי להכנס לראש של חייל, ולכתוב מהזווית הזאת. אמנם לא הצלחתי לכתוב בתור חייל עם כוחות נפש, שבא וגירש, אלא רק בתור אדם "פרווה" כזה, שגם לפני כן לא היתה לו דעה, וגם עכשיו לא מצליח לקחת את עצמו בידיים. (כנראה פשוט לא הצלחתי להכנס לראש של גירוש מתוך הבנה והזדהות מלאה...) לכן אתם קצת צודקות בביקורת שלכם. - מספרים וראשי תיבות- זה בכוונה ככה. זה חייל, זה צבא. הכל טכני. - לגבי ההשוואה- את צודקת בהחלט, התלבטתי קשות, אבל מאותה סיבה שציינת (וגם בגלל הדמות חלשת האופי של החייל) השארתי אותה. - ולגבי הסוף שמסתיים באמצע, והחייל שתקוע בשאלת ה"למה?", שוב זה אותו עניין של לבטא אופי חלש, החייל הסמרטוט הזה שעכשיו לא יודע מה לעשות עם עצמו ונתקע לו איפשהו בין לבין... [ליצירה]
- [ליצירה] מצד אחד... ומצד שני... מצד אחד מה שאמרו פה די נכון... אבל מצד שני, גם מה שהאחרים אמרו הוא די נחון... המתמטיקה שנלמדת ומצטיירת בשיעורים, ב"חומר" לבגרות, היא באמת כבולה לנוסחאות, לכללים נוקשים של הוכחות, ולא נותנת יותר מדי מרחב. אבל לדעתי אם מסתכלים על המתמטיקה בצורה רחבה, מרחוק, אפשר לראות דברים נפלאים ממש. ואני לא מדבר על איזה הוכחה שהכל מתשלב בסוף. זה יותר מזה, יש המון מרחב, המון צורך בדמיון, יצירתיות, וזה יכול בקלות להפוך למקצוע הומני ברמות האלה... הבעיה היא שאת זה לא מלמדים. זה מין חוש כזה, זה אינטואיציה- כמעט כל המתמטיקאים עבדו בצורה ראשונית על אינטואיציה, וככה נוצרו הפריצות הגדולות. זה דרך חשיבה שחייבת לחרוג מהמסגרת שמוצגת בשיעורים. אולי בגלל זה השיעורים שנואים, למרות שלפעמים המתמטיקה אהובה... והיצירה עצמה נחמדה מאוד :-) במחברות שלי הציורים (או בד"כ הקישקושים) השתדלו למלא כל פינה פנויה, ככה שהם הקיפו את הכתוב מסביב, ואז באמת נהיה לא נעים לקרוא את הביפנוכו, כי הכל סגור כזה, וחשוך... אבל במילא אפ'חד לא קרא את זה אח"כ, זה רק הלך לפח, אז לא משנה... יוווווווו, מחברות.... נוסטלגיה.... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה :-) ביצוע יפה מאוד, הצלחת לדעתי לשחק עם המילים כמו שצריך, כדי להגיד מה שרצית. (זה נשמע פשוט, אבל לפעמים זה מאוד קשה, עשית את זה מצויין!) ואם כבר התחילו דיון פילוסופי, אז עם המסר עצמו אני לא מסכים. האדם הוא נזר הבריאה, כל העולם נברא בשבילו, זה נכון. אבל מצד שני, כל המציאות היא ע-נ-ק-י-ת, והאדם הוא כ"כ קטן לידה... לא רק מבחינה פיזית, גם באופן רוחני. קשה לראות איך שני הדברים משתלבים, אבל בכ"ז, יש חיבור בין הדברים, והוא לא תמיד לטובת האדם... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך !! אהבתי איך אתה משחק במילים :-) (את התוכן לא ממש הבנתי, רק קצת פה ושם אבל זה בכולזות יפה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו!!!!! מדהים! פשוט... אין מילים! קודם כל זה הדמעות שעמדו לי בעיניים, לא ברור מאיזה סיבה בדיוק (העוצמה שהיתה איפשהו שם באמצע, הסוף החזק, או פשוט ההתפעלות שרק התגברה כל הזמן מהיצירה הנפלאה הזאת....). השימוש במילים הפך פתאום לציור, תמונה, מציאות של ממש, אני... זה פשוט... אין, אין על זה! איך את מצליחה כ"כ לגעת, בעזרת ההרמוניה הזאת של... התיאורים האלה, ש... שעוברים מקצה אחד לשני, עם עירפול מסוים, טשטוש, הכתמה, וביחד עם זה- החדות, הסימנים שחוזרים על עצמם, שזיהו לי את ההתרחשות... אני לא יודע איך להגיד, אבל זה היה נפלא! אה- וההרגשה לאורך כל הדרך של "אני בחיים לא אצליח לגרד את מה שהולך פה...". בהחלט כמה רמות מעל, אין מה לומר! יופי של יצירה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) [ליצירה]
תגובות