ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק-! ברוך הבא, קודם כל! סיפתח ראוי לציון, בהחלט :-) זה נשמע קצת אומלל, אבל בהחלט קורה שזה עובר ככה בראש (אוטובוס, דוגמא נפלאה!) פעם-פעמיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע פעמים פלוס מינוס... ומדהים איך שהמוח מעוות כל פיסת הברה/מידע אפשרית למה שבא לו לשמוע ולקלוט [נוסעת איתי, בכיוון בנימין=מתנחלת, נחמד... מדברת על שירות לאומי=19-20, טווח ריאלי... סגנון דיבור שוטף, זורם=חבר'המנית, דווקא מתאים לי... אופס... זורקת קללה?= לונורא, היא בטח היתה נסערת/לחוצה... וכן הלאה, דברים שאחרי שהיא יורדת מהאוטובוס, אתה אומר לעצמך "יא, איזה מפגר אני... מה השטויות האלה?"] ת'אמת, די דבילי אם תשאלו אותי, אבל ככה זה... (עכשיו כל הבנות במקהלה- "מה??? אתם באמת כאלה אומללים? זה? זה מה שיש לכם בראש כל הזמן?" טוב, אז לא כל הזמן, לפעמים אנחנו מצליחים להרדם בסוף.... אבל בד"כ זה מסתיים במשהו כמו הסתובבות פאטתית אחורה, ושאלה כדרך אגב- "תגידי, עברנו כבר את לטרון?", והאכזבה המרה, שגודעת כל סיכוי להתחלה של משהו באיבו- "לא, אנחנו בדרך לעלי...". לא נכון. לא. היא רצינית? איזה אהבל יצאתי...). אז בנות, לתשומת לבכן! אם יושב לפניכם באוטובוס איזה בחור דתי, שנראה טיפה נבוך, לא מוצא תנוחת ישיבה מתאימה וכו', אתם יכולות לצפות לאיזו שאלה מפגרת, אבל אל תביכו אותנו בסוף, OK? מממ... אולי מגיע לנו בסופו של דבר, אבל בחייאת, תרחמו קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] אי! כאב לי... [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נפלא!! השילוב של הקשרים ממקומות שונים, והשנינות שלך שאני כל פעם מוצא מחדש... יש לך את זה! ואני לא יודע למה, אבל זאת היצירה הראשונה שאהבתי בה את הניקוד. בד"כ אני לא מסתדר איתו, עכשיו הוא ממש השתלב יופי, תרם מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) גמני נזכרתי מיד ביצחק הסוף איננו... חמוד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, יפה! את מציגה את הנושא בצורה כ"כ חיה, ומצליחה גם עם המשחקי מילים... אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! העברה יפה ומוחשית של הרעיון, אהבתי! אני ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה:-) אהבתי במיוחד את הקטע הראשון, עם התיאור של התחושה לגבי השיחות טלפון... (משומה לאחרונה אני הרבה יותר מתיחס לסגנון מאשר לתוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] - תודה על התגובות. ב"ה הקטע לא אמיתי, בטח ובטח לא עלי. ניסיתי להכנס לראש של חייל, ולכתוב מהזווית הזאת. אמנם לא הצלחתי לכתוב בתור חייל עם כוחות נפש, שבא וגירש, אלא רק בתור אדם "פרווה" כזה, שגם לפני כן לא היתה לו דעה, וגם עכשיו לא מצליח לקחת את עצמו בידיים. (כנראה פשוט לא הצלחתי להכנס לראש של גירוש מתוך הבנה והזדהות מלאה...) לכן אתם קצת צודקות בביקורת שלכם. - מספרים וראשי תיבות- זה בכוונה ככה. זה חייל, זה צבא. הכל טכני. - לגבי ההשוואה- את צודקת בהחלט, התלבטתי קשות, אבל מאותה סיבה שציינת (וגם בגלל הדמות חלשת האופי של החייל) השארתי אותה. - ולגבי הסוף שמסתיים באמצע, והחייל שתקוע בשאלת ה"למה?", שוב זה אותו עניין של לבטא אופי חלש, החייל הסמרטוט הזה שעכשיו לא יודע מה לעשות עם עצמו ונתקע לו איפשהו בין לבין... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין מקורי מאוד! נראה לי שההבדל בין הפסקאות (אולי לא בכוונה, אבל אם כתבת אותם בזמנים שונים זה די הגיוני...) הוא שהראשונה היא נטו מה שהחתול רואה, ואיך זה מצטייר אצלו, והקטע השני מתאר קודם כל מה קורה שם בצורה אובייקטיבית, ואת זה- איך החתול רואה. (?? אני מקווה שאני הבנתי מה רציתי....) ומשהו שטיפה הפריע לי- החתול הזה קצת מבין יותר מדי בפוליטיקה, מחשבות מסובכות מדי לחתול. הרשעים, הטובים, המשוגעים, רוצחים אנשים ברחובות, אידאולוגיות וכו'. חתול אמור לראות את המציאות בצורה הכי פרטית שלה, הוא לא מקשר בין כלום. בכולופן, זה פרט שולי ביחס ליצירה כולה. היא כתובה מצויין ובסה"כ טובה מאוד! :-) [ליצירה]
תגובות