ליד הבית שלי יש רמזור. גדול כזה, גבוה. כל פעם שאני עובר לידו, אני רואה את שני האנשים שגרים שם, הם מסתכלים עלי ככה... אני חושב שהם מסתכלים גם על אנשים אחרים שעוברים שם, אבל לא נעים לי לשאול, אולי יצחקו עלי, או משהו כזה... נראה לי שהם לא אוהבים אחד את השני כ"כ, כי אף פעם לא ראיתי אותם ביחד, כל פעם שאחד מהם מגיע, מיד השני נעלם. אבל תמיד אחד מהם מציץ אלי. פעם הלכתי לרמזור שלי מאוחר בלילה, וראיתי שם את האיש הירוק מסתכל עלי, מציץ. שאלתי אותו "מה, אתה לא הולך לישון?" והוא לא אמר כלום, רק עמד שם והסתכל. אני חושב שהוא ידע שאני בא, וחיכה לי. אחרי כמה זמן שמתי לב שהרמזור משתמש באנשים האלה כדי לכוון הולכי רגל- מאיפה ללכת, לאיפה לא ללכת, ומתי בדיוק לעשות את זה. אני אפילו מכיר איש אחד שנראה לי שכל פעם שהוא הולך לרמזור, רק האיש האדום נמצא שם. הוא אולי רואה מדי פעם את האיש הירוק מרחוק, אבל כשהוא מתקרב רק האדום מציץ אליו. חבל, אם הוא היה רואה פעם את האיש הירוק, אולי הוא היה חוצה כבר את הכביש הזה. אני לא מבין איך אפשר להסתדר רק עם איש אחד, אבל נראה לי שטוב לו ככה. לפני שבוע ראיתי משהו מבהיל ממש- איש אחד פשוט התעלם מהרמזור שלו! אמרתי לו שזה מאוד מסוכן, ויכול לקרות משהו נורא, אבל הוא אמר לי שאפילו בניו יורק עושים ככה. שאלתי אותו "אז מה?", והוא הסתכל עלי במבט מוזר והלך משם. מעניין איך ניו יורק נראית, אני חושב שיש שם בלאגן אחד גדול, אם אנשים באמת לא מקשיבים לרמזורים שלהם. מזל שאני לא גר בניו יורק, ככה אני יכול להקשיב לרמזור שלי. אתמול הלכתי בלילה לשאול את האיש הירוק למה הוא לא מציץ לאיש ההוא, שתמיד פוגש רק את האיש האדום. הוא התכופף אלי, ואמר לי בשקט בשקט- "תראה, האנשים שבתוך הרמזור, זה לא מה שחשוב. יותר חשוב זה הרמזור שבתוך האנשים...". הרמתי את המבט והסתכלתי למעלה, לרמזור, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. האיש הירוק נעלם, ורק האיש האדום עמד שם, מתכונן להתחיל משמרת חדשה.