מתעורר שוב מלילה של הזיות אל מציאות זרה לי כמו איבדה טעם חיים מתכתית, מלאכותית. הוא רק דיבר ומיד- דומה שהם לא חשבו, הרי כולם עושים ככה. אתה לא מסתכל איך אתה נראה? ואתם? מסתכלים במשקפיים של השכן? תעצרו לרגע להריח פרח, להסתכל בשקיעה, בירח, להציץ פנימה. יש שם ילדה בת 10, מרוחה בגלידה, ורצה מאושרת על החוף, יש שם נער בן 16 שלא מקשיב לאמאבא ונוסע לתקן את העולם בוודסטוק. הנה, רסיס זיכרון מבליח, ניצוץ נראה בעין, וארשת מבודחת- אבל עזוב, ככה לא משחקים, אי אפשר בן 16 כל החיים ואני לא מבין איך אפשר להיות שניה אחת בן 30...