ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו באמת קצת יותר מובן... [ליצירה]
- [ליצירה] אז זהו שלא מה שניסיתי לאמור זה שההתיחסות אמורה להיות שונה, גם מבחינת האדם הקטן. הוא צריך להבין שיש אמת מוחלטת, ויש את מה שהוא רואה. נכון, לפעמים אין ברירה, וצריך להתנהג קצת לא לפי האידאל, אלא לפי המציאות העקומה, אבל אסור לשכוח שזה רק עיקום, ואת המטרה האמיתית הסופית. לעשות את ההבדל הזה. ולא, לא יצא לי לקרוא את זה. זה ספר שלו? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! תמימות מתוקה ועדינה :-) איזה יופי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו!!!!! מדהים! פשוט... אין מילים! קודם כל זה הדמעות שעמדו לי בעיניים, לא ברור מאיזה סיבה בדיוק (העוצמה שהיתה איפשהו שם באמצע, הסוף החזק, או פשוט ההתפעלות שרק התגברה כל הזמן מהיצירה הנפלאה הזאת....). השימוש במילים הפך פתאום לציור, תמונה, מציאות של ממש, אני... זה פשוט... אין, אין על זה! איך את מצליחה כ"כ לגעת, בעזרת ההרמוניה הזאת של... התיאורים האלה, ש... שעוברים מקצה אחד לשני, עם עירפול מסוים, טשטוש, הכתמה, וביחד עם זה- החדות, הסימנים שחוזרים על עצמם, שזיהו לי את ההתרחשות... אני לא יודע איך להגיד, אבל זה היה נפלא! אה- וההרגשה לאורך כל הדרך של "אני בחיים לא אצליח לגרד את מה שהולך פה...". בהחלט כמה רמות מעל, אין מה לומר! יופי של יצירה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נפש ממללא למי בדיוק כתבת? הגישה שלי אכן קאנטיאנית במידה מסוימת, אבל לא ראיתי איפה אתה חלוק עלי... להפך- דווקא אמרת די מה שהתכוונתי... אז אולי כתבת למישו אחר? אבל לא ראיתי פה עוד מישו עם דעות קאנטיאניות, כולם ניסו דווקא לערבב את כל הגורמים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה :-) ביצוע יפה מאוד, הצלחת לדעתי לשחק עם המילים כמו שצריך, כדי להגיד מה שרצית. (זה נשמע פשוט, אבל לפעמים זה מאוד קשה, עשית את זה מצויין!) ואם כבר התחילו דיון פילוסופי, אז עם המסר עצמו אני לא מסכים. האדם הוא נזר הבריאה, כל העולם נברא בשבילו, זה נכון. אבל מצד שני, כל המציאות היא ע-נ-ק-י-ת, והאדם הוא כ"כ קטן לידה... לא רק מבחינה פיזית, גם באופן רוחני. קשה לראות איך שני הדברים משתלבים, אבל בכ"ז, יש חיבור בין הדברים, והוא לא תמיד לטובת האדם... [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'... זעקה כואבת... שיר קשה (לפחות לי..) אהבתי את הסגנון, כאבתי את המסר... ואכן, בולט הניגוד, כמו שכתבו על החרוזים... [ליצירה]
- [ליצירה] למיכל המשפט המקורי הוא "אבנים- שחקו המים", בדיוק אותה המשמעות של מים שחקו אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] - תודה על התגובות. ב"ה הקטע לא אמיתי, בטח ובטח לא עלי. ניסיתי להכנס לראש של חייל, ולכתוב מהזווית הזאת. אמנם לא הצלחתי לכתוב בתור חייל עם כוחות נפש, שבא וגירש, אלא רק בתור אדם "פרווה" כזה, שגם לפני כן לא היתה לו דעה, וגם עכשיו לא מצליח לקחת את עצמו בידיים. (כנראה פשוט לא הצלחתי להכנס לראש של גירוש מתוך הבנה והזדהות מלאה...) לכן אתם קצת צודקות בביקורת שלכם. - מספרים וראשי תיבות- זה בכוונה ככה. זה חייל, זה צבא. הכל טכני. - לגבי ההשוואה- את צודקת בהחלט, התלבטתי קשות, אבל מאותה סיבה שציינת (וגם בגלל הדמות חלשת האופי של החייל) השארתי אותה. - ולגבי הסוף שמסתיים באמצע, והחייל שתקוע בשאלת ה"למה?", שוב זה אותו עניין של לבטא אופי חלש, החייל הסמרטוט הזה שעכשיו לא יודע מה לעשות עם עצמו ונתקע לו איפשהו בין לבין... [ליצירה]
- [ליצירה] :-) אני לפעמים ממש מרגיש ככה :-) יפה :-) [ליצירה]
תגובות