[ליצירה]
ע-נ-ק-!
ברוך הבא, קודם כל!
סיפתח ראוי לציון, בהחלט :-)
זה נשמע קצת אומלל, אבל בהחלט קורה שזה עובר ככה בראש (אוטובוס, דוגמא נפלאה!) פעם-פעמיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע פעמים פלוס מינוס...
ומדהים איך שהמוח מעוות כל פיסת הברה/מידע אפשרית למה שבא לו לשמוע ולקלוט
[נוסעת איתי, בכיוון בנימין=מתנחלת, נחמד... מדברת על שירות לאומי=19-20, טווח ריאלי... סגנון דיבור שוטף, זורם=חבר'המנית, דווקא מתאים לי... אופס... זורקת קללה?= לונורא, היא בטח היתה נסערת/לחוצה... וכן הלאה, דברים שאחרי שהיא יורדת מהאוטובוס, אתה אומר לעצמך "יא, איזה מפגר אני... מה השטויות האלה?"]
ת'אמת, די דבילי אם תשאלו אותי, אבל ככה זה... (עכשיו כל הבנות במקהלה- "מה??? אתם באמת כאלה אומללים? זה? זה מה שיש לכם בראש כל הזמן?" טוב, אז לא כל הזמן, לפעמים אנחנו מצליחים להרדם בסוף....
אבל בד"כ זה מסתיים במשהו כמו הסתובבות פאטתית אחורה, ושאלה כדרך אגב- "תגידי, עברנו כבר את לטרון?", והאכזבה המרה, שגודעת כל סיכוי להתחלה של משהו באיבו- "לא, אנחנו בדרך לעלי...". לא נכון. לא. היא רצינית? איזה אהבל יצאתי...).
אז בנות, לתשומת לבכן! אם יושב לפניכם באוטובוס איזה בחור דתי, שנראה טיפה נבוך, לא מוצא תנוחת ישיבה מתאימה וכו', אתם יכולות לצפות לאיזו שאלה מפגרת, אבל אל תביכו אותנו בסוף, OK?
מממ... אולי מגיע לנו בסופו של דבר, אבל בחייאת, תרחמו קצת...
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
יפה!!
אני מתחיל לאהוב יותר ויותר את סיפורי האוטובוסים האלה...
סו, את מדביקה אותי!!
ממש יפה, התיאור זורם כמו שצריך במקומות הנכונים, עולה ויורד מתי שצריך...
בקיצור, סיפור של סוערה, מה עוד?
[ליצירה]
פשוט נפלא!!
השילוב של הקשרים ממקומות שונים, והשנינות שלך שאני כל פעם מוצא מחדש... יש לך את זה!
ואני לא יודע למה, אבל זאת היצירה הראשונה שאהבתי בה את הניקוד. בד"כ אני לא מסתדר איתו, עכשיו הוא ממש השתלב יופי, תרם מאוד.
[ליצירה]
:-)
התחושה האפופה, נוסטלגית, עמימות מחבקת שכזאת שליוותה אותי לאורך הקריאה... עשית את זה מצויין!
ומשפטים כמו "הרמזור מסמן אפור", או הדרך שלא רואים את סיומה, ושאריות של צמחים בחזית הבית...
וכל הרעיון, בכלל.... נפלא!
תגובות