[ליצירה]
יפה מאוד!
והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה...
[ליצירה]
אז זהו שלא
מה שניסיתי לאמור זה שההתיחסות אמורה להיות שונה, גם מבחינת האדם הקטן. הוא צריך להבין שיש אמת מוחלטת, ויש את מה שהוא רואה.
נכון, לפעמים אין ברירה, וצריך להתנהג קצת לא לפי האידאל, אלא לפי המציאות העקומה, אבל אסור לשכוח שזה רק עיקום, ואת המטרה האמיתית הסופית. לעשות את ההבדל הזה.
ולא, לא יצא לי לקרוא את זה. זה ספר שלו?
[ליצירה]
חמוד מאוד :-)
תרגום מצויין! (עברתי על חלק מהבתים המקוריים ואהבתי את ההקבלות :-)
אבל כיאה למוחי הדל, הוא לא מבין משו ברעיון עצמו - אין הבדל ל- Q בין ה-Q הפנימית לבין ה-Q החיצונית? כשהיא נתקלת בבעיה, היא צריכה לצאת מהפנימית, אבל החיצונית נשארת? או שלא הבנתי את ההוכחה....
ועוד שאלה- למה הבאג הזה מפיל את P? אם כבר, הוא אומר שיש בעיה עם Q, לא עם P....
נניח שהמצאנו P, עכשיו נוטצרת בעיה להמציא Q, כי יש את הבאג, אבל מה הבעיה עם P עצמה?
[ליצירה]
:-)
התחושה האפופה, נוסטלגית, עמימות מחבקת שכזאת שליוותה אותי לאורך הקריאה... עשית את זה מצויין!
ומשפטים כמו "הרמזור מסמן אפור", או הדרך שלא רואים את סיומה, ושאריות של צמחים בחזית הבית...
וכל הרעיון, בכלל.... נפלא!
[ליצירה]
טוב, זה גם לא אני
גם כי אני לא מבין מה הקשר אלי (חוץ מהזדהות מוחלטת עם הנאמר, אבל לא משהו ספציפי לגבַי), וגם כי אני לא מכיר ממש (קריאת כמה יצירות ואולי תגובה פה ושם) את אדון פלסטיק...
נראה לי שלא נשארו עוד הרבה עופות בצורה, אז אם זה בכ"ז אני- תודה רבה :-)
ואכן יצירה נחמדה, מזדהה בכל לב :-)
[ליצירה]
ממש יפה!
עם סוף רגיש ונוגע...
הצלחת לצייר יפה מאוד את היחסים בינך לבין הילדה, המתח ביניכם, והמבטים והשתיקות, שאומרות יותר מהמילים עצמם... ממש נכנסתי לאווירה!
מוצלח מאוד!
תגובות