ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ממש!! אהבתי, יציאות מוצלחות!! (מר ואדים אסטאלה, אני תנין, הטלית על כולנה, המלא"כניקים, ועוד כולמיני...). יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק-! ברוך הבא, קודם כל! סיפתח ראוי לציון, בהחלט :-) זה נשמע קצת אומלל, אבל בהחלט קורה שזה עובר ככה בראש (אוטובוס, דוגמא נפלאה!) פעם-פעמיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע פעמים פלוס מינוס... ומדהים איך שהמוח מעוות כל פיסת הברה/מידע אפשרית למה שבא לו לשמוע ולקלוט [נוסעת איתי, בכיוון בנימין=מתנחלת, נחמד... מדברת על שירות לאומי=19-20, טווח ריאלי... סגנון דיבור שוטף, זורם=חבר'המנית, דווקא מתאים לי... אופס... זורקת קללה?= לונורא, היא בטח היתה נסערת/לחוצה... וכן הלאה, דברים שאחרי שהיא יורדת מהאוטובוס, אתה אומר לעצמך "יא, איזה מפגר אני... מה השטויות האלה?"] ת'אמת, די דבילי אם תשאלו אותי, אבל ככה זה... (עכשיו כל הבנות במקהלה- "מה??? אתם באמת כאלה אומללים? זה? זה מה שיש לכם בראש כל הזמן?" טוב, אז לא כל הזמן, לפעמים אנחנו מצליחים להרדם בסוף.... אבל בד"כ זה מסתיים במשהו כמו הסתובבות פאטתית אחורה, ושאלה כדרך אגב- "תגידי, עברנו כבר את לטרון?", והאכזבה המרה, שגודעת כל סיכוי להתחלה של משהו באיבו- "לא, אנחנו בדרך לעלי...". לא נכון. לא. היא רצינית? איזה אהבל יצאתי...). אז בנות, לתשומת לבכן! אם יושב לפניכם באוטובוס איזה בחור דתי, שנראה טיפה נבוך, לא מוצא תנוחת ישיבה מתאימה וכו', אתם יכולות לצפות לאיזו שאלה מפגרת, אבל אל תביכו אותנו בסוף, OK? מממ... אולי מגיע לנו בסופו של דבר, אבל בחייאת, תרחמו קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] איי!! זה כאב ממש! באמת!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! אני מתחיל לאהוב יותר ויותר את סיפורי האוטובוסים האלה... סו, את מדביקה אותי!! ממש יפה, התיאור זורם כמו שצריך במקומות הנכונים, עולה ויורד מתי שצריך... בקיצור, סיפור של סוערה, מה עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נפלא!! השילוב של הקשרים ממקומות שונים, והשנינות שלך שאני כל פעם מוצא מחדש... יש לך את זה! ואני לא יודע למה, אבל זאת היצירה הראשונה שאהבתי בה את הניקוד. בד"כ אני לא מסתדר איתו, עכשיו הוא ממש השתלב יופי, תרם מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וקסום :-) "מחייך את כל העולם"- אהבתי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! תמימות מתוקה ועדינה :-) איזה יופי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! ונוגע עמוק... :-( [ליצירה]
- [ליצירה] ** יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) התחושה האפופה, נוסטלגית, עמימות מחבקת שכזאת שליוותה אותי לאורך הקריאה... עשית את זה מצויין! ומשפטים כמו "הרמזור מסמן אפור", או הדרך שלא רואים את סיומה, ושאריות של צמחים בחזית הבית... וכל הרעיון, בכלל.... נפלא! [ליצירה]
תגובות