שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן וַאֲנִי – מְחֻלֶּלֶת מִכֶּרֶם לְקֶרֶן זָוִית וְלוּלֵא שֶׁאָמְרוּ בְּתוּלָה לֹא תִּטְבֹּל הָיִיתִי עוֹלָה אֶל הָהָר בְּטֵלָה בְּמֵי מַעְיָן חָתוּם! נָעוּל! וּבְכָל זֹאת תֵּן עֵינֶיךָ הַשַּׁבָּת מַלְקָה בִּי אֶת חֶרְפַּת טֻמְאָתִי שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן וַאֲנִי מְחוֹלֶלֶת בַּכְּרָמִים קַדְּשֵׁנִי