מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
הרבה זמן שאני מחכה למייל שיודיע לי שפרסמת משהו.
היום זה קרה וחנוכה נראה קרוב ורחוק
ואני יודעת שהחיפושים ממשיכים
ואיני יודעת אם אי פעם נפסיק
ואני מבקשת עלי שלכת
לרקום מהם תפילות
לחבר ירושלים של מטה עם זו שלמעלה
רייזלי,
תודה על המילים, תודה שאת מצליחה להיות לי לפה
(ועם זאת אני חושבת שהחלק השני פחות טוב מהראשון)
[ליצירה]
יש משהו קסום במילים, גם אם אני לא מבינה את כולן...
והמקצב ושבירת השורות הרייזלית האופיינית תמיד שובים את לבי...
:-)
הכי אהבתי את הבית:
"לך לך
מעבר לנהר מעבר
לזמן, אפשר להיות אב
גם כשאתה יתום"
[ליצירה]
מרגש
המשפט בסוף, כשבירה של החריזה הצפויה
(וכחריזה של משפטים קודמים מאוד) יוצר את הימבוס הנפלא בשיר דבר שהופך את הקטש לפחות קיטשי,
ונוסך את הרובד העמוק יותר שביצירה ככמיהה למשהו אחר ולא דווקא ללא, באופן הרציונאלי ביותר.
לא הפסקתי להזיל דמעותיי.
[ליצירה]
צחוקות
זאת כזאת שפה של ביינישים מתבגרים...
אני משערת שאכן הם פעם יהיו סבאים וידברו עם הנכדים שלהם בדחקות מזמנם (זמננו אנו!)
והנכדים יסתכלו עליהם בתמיהה ולא יבינו מה הם רוצים...
חכו חכו, אתם מרגישים היום צעירים...