מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
יש המון תוכן
בעיניים ובשיער, כי אלו בעצם סמלים-
העיניים הן המראה של הנפש, כלומר- שיא הפנימיות כפי שהיא מתבטאת בחוץ, וגם הדרך בה האדם מכניס את החוץ אליו, ולעומת זאת השיער- זה הדבר הכי חיצוני, ראוותני, שמעתי (ממקורות מוסמכים שמבינים באנרגיות) כי לשיער יש אנרגיה מינית, כלומר- שיער באשה ערווה... ודווקא בשיר שלך זה כתוב כל כך בתמימות, כל כך עם עומק ועם הרצון הזה...
זה פשוט מעבי תחושות, לא מילים.
תמשיכי לכתוב, את טובה.
[ליצירה]
אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט.
חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש.
תגובות