מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
שלום
הקטע חביב ורואים שהוא רוצה להגיד דברים יותר חשובים מבטיחות בדרכים, רק שלא קלטתי מה.
הפריע לי שהמחשבות הן של ילד, או של מפגר- שקולט את העולם בצורה כל כך ראשונית, ובכ"ז המחשבות כתובות בצורה מובנית והגיונית, מסודרת, ואפילו די מגמתית. איפה שמחת חיים, רגשות, ושאר נסיונות באמת להתחבר לנקודת המבט של הילד? (קוראים לזה הזרה- הסתכלות על העולם בדרך חדשה, מנק' מבט חדשות) סליחה על הכבדות,
וחג שמיח באמת!
[ליצירה]
מה זה שווה כשמפרשים?
בהתחלה הדובר הלירי היה אמור להיות הבחור, אך זה נותר פתוח להרגשת הקוראים.
יש כאן שימוש הפוך בסיפור רבי עקיבא ורחל-
רחל שולחת אותו ללמוד תורה מרצונה, וכאן יש רצון של לימוד תורה כבריחה, רצון ללמוד במקום לעשות.
(זאת לא רק ביקורת.)
[ליצירה]
אוקי. מובן יותר.
חבר'ה, למרות שמאיר הוא לא שיא התמימות,
לא כל אהבת גברים והזדהות מעידה על הומוסקסואליות!
(סליחה, אלפי התנצלויות.)
המשותף ביניכם הוא כנראה הקנאה בדוד, המרה השחורה, וקריעת המלוכה (וחווית הכריעה), והחיפוש שלך אחר דמות אחת להיאחז בה.
כך, אני הקטנה והתמה, רואה זאת.
דרך אגב, לא צריך משקל בשביל לכתוב יפה, אני משערת שאם טשרניחובסקי היה חי בימינו, הוא היה מוותר על הטרוכאי הילדותי שלו (מקצב של שולם- שולם- לעולם).
[ליצירה]
טוב...
נראה כאילו הם כל כך- צדיקים כזה?
לא הבנתי את המסקנה העיקרית של הגיבורה- מה?
בקיצור, התחלה טובה, תמשיכי,
וכמובן שתסיימי זאת במעגלים של "עוד יישמע"...
תגובות