וואו! נפלא ממש!!
היום הגעתי למסקנה שלא משנה לי אם הציור הוא מינימליסטי או לא, אני אוהבת גם כאלה וגם כאלה. [וזה בעקבות צפיה המומה בציורים שלך ושל רועי גולן. אין עליכם.]
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
וואו! נפלא ממש!!
היום הגעתי למסקנה שלא משנה לי אם הציור הוא מינימליסטי או לא, אני אוהבת גם כאלה וגם כאלה. [וזה בעקבות צפיה המומה בציורים שלך ושל רועי גולן. אין עליכם.]
[ליצירה]
גם לי יש-
דוקומנט 6
מה שלומך, הודיה?
כך שאלתי את אחותי שעמדה מאחורי.
אנא, הביאי כסא ושבי, למה תעמדי?
למה?
"כי בא לי", קטלה אותי אחותי האהובה עליי ביותר.
ולא, זה לא שהיא רוצחת, אלא מהכוונה של הלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים?
יו נועו?
"לא עשיתי לך כלום!"
נזדעקה אחותי.
"מה עשיתי לך? אה? אה? אה?
אז ככה יפה? אה?
איפה הצדק, איפה?"
טוב, זה לא מה שהיא אמרה,
זה סתם מוחי שמחפש אקשנים,
ואצבעותי שרצות על פני המקלדת בחוסר שליטה.
"באיטיות!" צווחה אחותי כדי להרוס לי את הסיפור.
לא ילך לך, אחותי יקרה.
זה הסיפור שלי, ושלי בלבד
"לא נכון!"
כן נכון!
"לא!"
כן!
"אמא, תגידי לה,
היא כותבת אותי!!!!!!!!!!!"
"מה קרה? אילה, מה את עושה לה? אני לא מרשה להגיז לי אותה"
"תגידי לה שתכבה את המחשב"
"שתכבי את המחשב אבל עכשיו!"
אבל אמא, אני באמצע לכתוב סיפור על אחותי יקרה.
"מה קרה?" (כך אמי)
נשברה הקערה?..."
הלשינה אחותי בלי לדעת מה היא עושה.
זה לא אני! לא הייתי בסביבה בכלל!
"קרציה אחת..."
מלמלה אחותי והלכה בשרוך רגליים.
"אל תלכי ככה, איך תמצאי לך שידוך?"
עזבה אותי אמי בהתבדחות.
"לך אני מרשה להמשיך לכתוב, את ממילא לא תמצאי זיווגך בקרוב."
מחיתי את דמעותיי מעל פני.
בחור יקר-
האם תרצה את אחותי במתנה?
<אבל היא עוד קטנה!!!!!!!>
סיימה לי אחותי את סיפורי,
הסיפור שלה.
<"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!!!!!!!">
[ליצירה]
שיר יפה ואיור ברמה,
אבל, קצת פשטני מדי, השיר מדבר על תינוק, אז אתה שם מוצץ, והלב עם הברוש...
מספיק לצייר את העיניים הגדולות, אולי במקום מוצץ- פה פעור בתנוחה ילדותית.
רק אם שאלת אותי.
---
[ליצירה]
צטערת
מצטערת על התגובה הקודמת. זה נבזי, במיוחד בעשרתימיתשובה. סליחה, פשוט ציפינו לסוף אחר, מפתיע יותר או משהו. ודווקא הכתיבה שלך טובה. שפה קולחת.
אז סליחה וגמח"ט.
תגובות