אי של השלום המובטח...
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי! אני מתבישת שעל כזאת יצירה לא הגבתי לך!!! זה מדהים! אין מילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הנה--- כנראה שהמחשב לא סבל את הקיטשיות הזאת שניסיתי להחליף את הכותרת "שושנה" למשהו יותר מתוחכם... אבל הנה, סדרתי את זה. אתם יכולים להביע דעתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. את נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חמודה גם את!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! בכוונה הקטב כה כתן? [ליצירה]
- [ליצירה] מויש! איזה יפהפה! אתה כותב כל כך טוב... מה שלומך? מה שנה הבאה? אתה בא לנופשיר? ימים טובים! אילה רייזל [ליצירה]
- [ליצירה] שנזכה לטעום גם מהקץ ולגלותו בעיניים פקוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מטאפורה! ילדי ברזל, חלודת אנוש תעלה באפם!!! גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] לא משעמם האם ה"בוי בוי בוי" ניסה לומר שיר חסידי, או יפחות דוביות משהו? השיר עצמו מעביר רגש חד, כואב. שלא נדע צער... (ועוד נדע, לצערנו) [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים דמותו האנטי אגדית של ארז מעמידה את הקוראים בפליאה עצומה כשהם תקועים באמצע מדרכה אפופת חלומות עגולים קטנים אדומים עם רגליים. [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, דווקא הכיסוי והקיצור, הסוף שלא מתיימר לקיטש והפשטות, הם מה שהופכים את הסיפור לטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה. מיוחד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] רן- פלורליסט? הומניסט? ולא גזען? קרא מה שכתבת... עוד דבר- הסגידה לאומנות כדבר טוטאלי היא דבר מאוד כפרני, ומאוד גזעני, כי היא מבטאת את הסגידה לאסתטיקה, לדברים שהם יפים מבחוץ. (ולא דווקא מלאים מבפנים) האומנות לא בטלה, אבל בהחלט האנשים הרואים עצמם 'אומניסטים' צריכים מאוד להיזהר שלא להסחף... דרך אגב (למרות שאני כבר סוטה מהוויכוח) שמעתי על דרך מדעית שעובדים עליה עכשיו כדי לקבוע מדדים מדוייקים ליופי (כמובן של נשים) כמובן שהן צריכות להיות בלונדיניות, 90-60-90, ועם עיניים כחולות, הזכיר לי מאוד משהו... (נאציזם?) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט. חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש. [ליצירה]
תגובות