אי של השלום המובטח...
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי! אני מתבישת שעל כזאת יצירה לא הגבתי לך!!! זה מדהים! אין מילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הנה--- כנראה שהמחשב לא סבל את הקיטשיות הזאת שניסיתי להחליף את הכותרת "שושנה" למשהו יותר מתוחכם... אבל הנה, סדרתי את זה. אתם יכולים להביע דעתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. את נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חמודה גם את!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חה! חחחחחחחחחחחחחהההההההההההההההההההההההההה.... [ליצירה]
- [ליצירה] הי, היא בסך הכל שחקה בפלאפון! [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש המשפט בסוף, כשבירה של החריזה הצפויה (וכחריזה של משפטים קודמים מאוד) יוצר את הימבוס הנפלא בשיר דבר שהופך את הקטש לפחות קיטשי, ונוסך את הרובד העמוק יותר שביצירה ככמיהה למשהו אחר ולא דווקא ללא, באופן הרציונאלי ביותר. לא הפסקתי להזיל דמעותיי. [ליצירה]
- [ליצירה] ! אני בוחרת את שתי האפשרויות הראשונות. (די רלוונטיות מבחינתי, יחד עם עוד מלא דברים...) בהצלחה בהגשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אני במקומו הייתי רצה לספור תמרצפות במלחים. ומנסה להיפטר מהעיניים האלה התקועות בגב. בדרכי שלום, ואם לא דרך הראש אז דרך הרגליים. שירביץ לה, להן, לשתיהן. (רק אגרסיביות תעזור לו עכשיו) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד! הצבעים כל כך מתאים לדמות המיתולוגית של הדרקון, וכל הדרקון כולו, (סליחה, מכדררת אש סינית) כזה חמווד... ציירי עוד דברים מהראש, זה יוצא יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, דווקא הכיסוי והקיצור, הסוף שלא מתיימר לקיטש והפשטות, הם מה שהופכים את הסיפור לטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי כמו שכבר אמרו כאן, כדי ליצור משהו, אפילו אם הוא פוסט- מודרניסטי ועשוי בצייר של ווינדוס- צריך קודם לדעת באמת לצייר. מה שהבאת עכשיו זו לא יצירה, אם ניסיץ, וגם לא מחאה- שכנראה לזה התכוונת. בהצלחה בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן אומר את הכל. [ליצירה]
תגובות