מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
יוסף,
העדינות הרבה בכתיבתך על משה ועל מרים, לא מצליחה לכסות על הזעם שלך על הסמינרים של בית יעקב (לא הייתי מבינה את זה מהטקסט לבד, אלא עם רקע קודם)
אם רצית לעשות את זה פרובוקטיבי, הצלחת-
הצלחת לרתום את משה למאבק, אבל,
אבל חשבתי שאולי-
לא משנה. זה יפה, זה טוב, זה נוקב.
אני מקווה שהעוולות האלה יתוקנו בכל חברה שהיא,
ולא נצטרך עוד להקדיש שירים למאבק.
[ליצירה]
האם
זו ציניות? כשמגיעים לשורה של "הביי'ניש על הש"ס הלבן." זה נראה כך. הלוואי שבאמת היינו כל כך תמימים ודוסים, כל כך אוהבים את התורה באמת, ולא היינו מוצאים כל רצון לצחוק על דוסיותנו הטהורה, הכנה, והאמיתית. אני מאחלת לך בעל ירא שמיים, שיאהב את התורה וישתה ממימיה, ושיאהב אותך.
ואם תרצי, חברה, אין זו אגדה...
חלומות פז!
[ליצירה]
ואותו עם פרימיטיבי
בן ישמעאל הוא יחף במדבר
ותמורת דם הוא ירצח
יהודים וכבוד
אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי;
עם, שצורת מטבע לא יִדע.
אך החרב היא פת ערבית לו.
זוהי חבורת נבערים
וחלולי מֹח,
שמעצמה לא איכפת לה.
עיניהם, מביטות בקנאות לעבר המשיח;
אותו אחד ששמו מוחמד
ואל אותן שבעים בתולות, שיקבלו לו אך---
בעוורון חושים מלא,
במולֶך בוטחים.
המלחמה ואופוריית גדלות מדומה
בם אוחזת;
חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים.
אַין דבר כזה פלסטינים!
ועכשיו תור הרוסים?
אין עוד עם יותר חכם... וכו'.
תגובות