[ליצירה]
יוסף
זה יפה מאוד....עצוב כל כך. נשמע קשה..
"השמש בדיוק מעליך ואין צללים" איזה יופי!
נוף אחר. זה כל כך נכון לפעמים...ממש הזדהיתי ורוגשתי.
תודה,
פרידי.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה רבה על התגובה פרידי, גם אני התרגשתי מדבריך, ושמחתי שהמילים הצליחו לגעת...
יוסף.
[ליצירה]
וואו, ועוֹדהפעם וואו...
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~*~*~*~*~*~*~*~*~
תגובה מושכלת בא תבוא,
בנתיים, האישונים שלי, המחפשים צלילה
לא עמקו יותר מזה, ולא בגלל הדמעה...
"הן רק לפנות בוקר"
ועכשיו, זה רק לפנות ערב
כּנרת~~
[ליצירה]
לו ידעת.
לו ידעתי אני
את סודך,אישוניך
שלך בוודאי אורים לעולמי-
עד.
אומר כשאדע ואדע?
ומי ידע אותך?
הלוא אולי זאת אני.-ברוכת
אילו כשרונות? אולם.-
(זאת אומר רק עבורך)
את אשר אותם
הברוכים,אם הינם בחובי. כזיק--
באישוניך הצוללים שתכליתם
בעבורי
כנראה
עצם קיומם.
ממני.
[ליצירה]
אור בקצה הנר
וואו, שילוב מעניין בשיר הזה.
אז קודם, תודה יוסף על האינפורמציה, שליל נר ראשון של חנוכה, הוא היום הקצר ביותר בשנה. (גם אם זכרתי את התקופה, לא דייקתי אתזה לחנוכה).
"טרם העמיק התכול ברקיע" - כמו רגע טמיר ונעלם
הכונס אל תוכו דממת חוחית
ופעיית פעמונים
לחישת סודות הסוף
וצל ברושים.
הכל מתכנס כאל תרדמת הליל ,
אך שם,
הגם שבמרוחק,
נרקם סוד הרגע, בו מבליח
אור מן החושך
ורַז מאיר.
מה אהבתי.
כּנרת~~
(רז=אור)
[ליצירה]
בס"ד
אתה מאתגר את השפה העברית, ומאלף אותה לשימושך. התוצאות לא מאחרות לבוא. כתיבתך תמה, מתומצתת, בעלת ביטוי וצורה. אהבתי.
שוב ישוב, כך הבטיחו לנו.
"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". בנים באשר הם, ואב באשר הוא.
[ליצירה]
האמן לי שאני פתוח מאין כמוני (אולי אפילו יותר מידי), ואין לי בעיה לשמוע דעות שונות ומשונות. אבל גם לפתיחות יש גבול. כאשר מבקרים את גדולי התנ"ך ובטח ובטח את אהרן הכהן משבעת הרועים, אני חושב שצריך קצת זהירות. אני מוכן לשמוע פירושים חדשים ותובנות שלא נאמרו עד היום, אבל כאשר באים לחדש בתורה יש להתייחס לפירושים קודמים שנכתבו על ידי גדולי ישראל ולראות כיצד הם ניגשו לדברים, ואחר כך, מתוך ענווה, לנסות לומר מה שנראה לעניות דעתנו.
ואם כבר דמגוגיה, אז מה הקשר בין אי ההקשבה של היהדות החסידית לקריאה לעלייה לארץ, לבין הביקורת שלי על דבריך, חוץ מאשר כביכול חוסר פתיחות. אני חושב שזה לא היה במקום, יש לדון בכל מקרה לגופו ולא לייחס לבר הפלוגתא שלך דברים שהוא בכלל לא אמר.
לגופו של עניין, הקשר בין ה'ערווה' שאתה מייחס לאהרן לבין הפסוק 'כי פרעה אהרן' הוא רחוק מאוד, אני לא מבין איך על סמך קשר קלוש שכזה אתה לוקח על עצמך לייחס דברים כאלו על אהרן הכהן. אני מסכים, יש לבחון ולעיין בפסוקים כראוי, ובהחלט יש כאן נפילה של אהרן, אך גם אם התורה גילתה לנו שיש כאן בעיה אין זה אומר שהותר הרסן וניתן לייחס את כל שבדמיוננו לחטאו של אהרן.
ראה מה כותב רבנו בחיי על הפסוק שהבאת מדברים ט,כ "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. ידוע מה שדרשו חז"ל בפסוק זה (ויקרא רבה י, ה), השמדה זו כלוי בנים שנאמר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, וכיון שהתפלל משה עשה תפילתו מחצה. ומכל מקום פסוק זה הנכתב בתורה לאות ולמופת שאהרן חטא בעגל חטא גדול עד שנענש עליו בכלוי בנים, ובודאי יש לתמוה כי אהרן לשם שמים נתכוון ומחשבתו היתה זכה בעבודת ה' יתברך, והנה הכתוב אמר (שמות לב, לה) אשר עשה אהרן, לא יתפוש אותו רק על המעשה לבדו לא על המחשבה, ואם כן למה התאנף בו ה'? והתשובה בזה כי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה, וכן דרשו חז"ל (בבא קמא נ.) ממה שכתוב (תהלים נ, ג) וסביביו נשערה מאד, ואף על פי שכוונתו היתה לשמים מכל מקום המעשה לאהרן בידים היה חלול ה', ואף על פי שהוא לא חטא בו הנה החטיא את ישראל שלא בכוונה, שהרי על ידו טעו אחריו ונפלו הרבה מישראל, וכן הזכיר לו משה כי הבאת עליו חטאה גדולה (שמות לב, כא). וראיה גדולה שהוא לא חטא בו כלל ממה שהזכיר משה בתוכחותיו ואמר תריבהו על מי מריבה (דברים לג, ח), וקראו חסיד (שם) שלא נמצא בו חטא אחר".
רבנו בחיי הוא רק דוגמא, ראיתי פרשנים רבים בנושא, ואף אחד מהם לא העלה בדעתו לייחס לאהרן חטא מופרז כפי שאתה כותב. אני רוצה לקוות כי השקעת מחשבה רבה לפני שהעלית על הכתב את הדברים, אבל גם אם כן עדיין לדעתי הדברים מופרזים ללא ביסוס אמיתי בכתובים. הרי שים לבך לדבריך, אתה אומר שהכל תלוי ב'איש המבעיר' ואם אהרן כביכול היה ראוי הרי שלא היה יוצא עגל אלא מנורה, הרי שאת כל האחריות אתה מטיל על אהרן. אם כן לדבריך הוא אישיות בעייתית שנופלת בגדול החטאים - עבודה זרה. אזי מדוע וכיצד נבחר הוא מכל האנשים להיות זה שיעלה את האור במנורה, ולהיות האיש שיכנס לפני ולפנים, אתמהה.
ליתר עיון בחטא העגל כדאי לעיין בכוזרי ספר ראשון צב-צז, ושם גם מבאר מה היתה הבעיה במעשהו של אהרן.
[ליצירה]
הסתיו... יש בו איזה משהו מיוחד, רוח וריחות אדמה ועלים נושרים...
יצירה יפה.
וכנרת הנה לך השיר של ר' יהודה הלוי:
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
'חֶלְקִי ה'' אָמְרָה נַפְשִׁי.
[ליצירה]
תודה רבה לכם אהובי.
תודה לך מסר כפול על ההקשבה והפרגון, מקווה שתאהב גם את הדברים הנוספים שאפרסם.
ולך כנרת מתגעגעת שיודעת לקלוע לנבכי הלב. לכל הגעגועים שורש אחד המתפרט לאלפי אלפים וריבי רבבות של נימים דקים, וכל פריטה על כל נים פרטי בכוחה ליצור ניגון מופלא המסוגל להניד את השורש עצמו.
אוהב באמת.
יוסף.