מערכות ישראל
צועדים.
ריח אדמה ושורשים
עולה
מכה באפינו
ומאיר לילה שחור,
כאותה איילה
שפעמים נגלית
ופעמים נכסית.
באותה שעה ממש
תחת מדי זית
פעימות ליבנו
עם פעמי רגלינו
מגלים
פעמי משיח.
יוֹסֵף המאסֵף
-
וילד זר הולך ותר, כמו שאול,
את עקבותיו של אב ושל אלול,
ובעמום הוא מחפש את הצלול.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מיוחד! אהבתי את הסוף: 'לא מבין - כי קרוב אלי הדבר מאוד, ורחוק , רחוק מיני ים'. הדואליות הפרדוקסית הזו כ"כ אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] האמן לי שאני פתוח מאין כמוני (אולי אפילו יותר מידי), ואין לי בעיה לשמוע דעות שונות ומשונות. אבל גם לפתיחות יש גבול. כאשר מבקרים את גדולי התנ"ך ובטח ובטח את אהרן הכהן משבעת הרועים, אני חושב שצריך קצת זהירות. אני מוכן לשמוע פירושים חדשים ותובנות שלא נאמרו עד היום, אבל כאשר באים לחדש בתורה יש להתייחס לפירושים קודמים שנכתבו על ידי גדולי ישראל ולראות כיצד הם ניגשו לדברים, ואחר כך, מתוך ענווה, לנסות לומר מה שנראה לעניות דעתנו. ואם כבר דמגוגיה, אז מה הקשר בין אי ההקשבה של היהדות החסידית לקריאה לעלייה לארץ, לבין הביקורת שלי על דבריך, חוץ מאשר כביכול חוסר פתיחות. אני חושב שזה לא היה במקום, יש לדון בכל מקרה לגופו ולא לייחס לבר הפלוגתא שלך דברים שהוא בכלל לא אמר. לגופו של עניין, הקשר בין ה'ערווה' שאתה מייחס לאהרן לבין הפסוק 'כי פרעה אהרן' הוא רחוק מאוד, אני לא מבין איך על סמך קשר קלוש שכזה אתה לוקח על עצמך לייחס דברים כאלו על אהרן הכהן. אני מסכים, יש לבחון ולעיין בפסוקים כראוי, ובהחלט יש כאן נפילה של אהרן, אך גם אם התורה גילתה לנו שיש כאן בעיה אין זה אומר שהותר הרסן וניתן לייחס את כל שבדמיוננו לחטאו של אהרן. ראה מה כותב רבנו בחיי על הפסוק שהבאת מדברים ט,כ "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. ידוע מה שדרשו חז"ל בפסוק זה (ויקרא רבה י, ה), השמדה זו כלוי בנים שנאמר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, וכיון שהתפלל משה עשה תפילתו מחצה. ומכל מקום פסוק זה הנכתב בתורה לאות ולמופת שאהרן חטא בעגל חטא גדול עד שנענש עליו בכלוי בנים, ובודאי יש לתמוה כי אהרן לשם שמים נתכוון ומחשבתו היתה זכה בעבודת ה' יתברך, והנה הכתוב אמר (שמות לב, לה) אשר עשה אהרן, לא יתפוש אותו רק על המעשה לבדו לא על המחשבה, ואם כן למה התאנף בו ה'? והתשובה בזה כי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה, וכן דרשו חז"ל (בבא קמא נ.) ממה שכתוב (תהלים נ, ג) וסביביו נשערה מאד, ואף על פי שכוונתו היתה לשמים מכל מקום המעשה לאהרן בידים היה חלול ה', ואף על פי שהוא לא חטא בו הנה החטיא את ישראל שלא בכוונה, שהרי על ידו טעו אחריו ונפלו הרבה מישראל, וכן הזכיר לו משה כי הבאת עליו חטאה גדולה (שמות לב, כא). וראיה גדולה שהוא לא חטא בו כלל ממה שהזכיר משה בתוכחותיו ואמר תריבהו על מי מריבה (דברים לג, ח), וקראו חסיד (שם) שלא נמצא בו חטא אחר". רבנו בחיי הוא רק דוגמא, ראיתי פרשנים רבים בנושא, ואף אחד מהם לא העלה בדעתו לייחס לאהרן חטא מופרז כפי שאתה כותב. אני רוצה לקוות כי השקעת מחשבה רבה לפני שהעלית על הכתב את הדברים, אבל גם אם כן עדיין לדעתי הדברים מופרזים ללא ביסוס אמיתי בכתובים. הרי שים לבך לדבריך, אתה אומר שהכל תלוי ב'איש המבעיר' ואם אהרן כביכול היה ראוי הרי שלא היה יוצא עגל אלא מנורה, הרי שאת כל האחריות אתה מטיל על אהרן. אם כן לדבריך הוא אישיות בעייתית שנופלת בגדול החטאים - עבודה זרה. אזי מדוע וכיצד נבחר הוא מכל האנשים להיות זה שיעלה את האור במנורה, ולהיות האיש שיכנס לפני ולפנים, אתמהה. ליתר עיון בחטא העגל כדאי לעיין בכוזרי ספר ראשון צב-צז, ושם גם מבאר מה היתה הבעיה במעשהו של אהרן. [ליצירה]
- [ליצירה] הסתיו... יש בו איזה משהו מיוחד, רוח וריחות אדמה ועלים נושרים... יצירה יפה. וכנרת הנה לך השיר של ר' יהודה הלוי: עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ 'חֶלְקִי ה'' אָמְרָה נַפְשִׁי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביופיו! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ומעורר. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר... 'כי אינני מתכוננת להימצא תחת החלק המעונן מבין השניים' - אהבתי. 'בוקר חשווני וטעמו מר' - שנון. עונות המעבר כמה קסם יש בהם, כמה קשה המעבר... יוסף. [ליצירה]
- [ליצירה] משה אהרן הנכבד ראשית כל רצוני להדגיש הדברים שאומר אינם נאמרים באופן אישי אלא ויכוח ענייני לגופם של דברים. מתגובותיך ניתן להבין את השורש של גישתך, אתה אינך מוצא לנכון להתחשב באף אחד שדיבר וחשב על הנושאים הללו לפניך. ותקן אותי אם אני טועה, אולם כאשר אתה כותב כי רש"י הרמב"ן רבנו בחיי אור החיים כולם 'אונסים את הכתוב', פוחדים לומר את האמת, מטייחים ושובים אותנו בשבי דעות לא נכונות, סלח לי אבל זה הרושם שמתקבל. לדבריך אנו בדור הגאולה יכולים להשתחרר מכבליהם של גדולי ישראל שאנסו אותנו בחשכת הגלות בטיוח האמת והסתרתה, כביכול. אולם ממה שאני ראיתי, כאשר חז"ל או הפרשנים רצו לומר על מישהו שטעה או שחטא הם לא פחדו ולא חששו לומר כן. אפשר לסקור את הדברים לאורך הש"ס והמדרשים אבל אביא מספר דוגמאות בלבד כדי לאשש את דברי: א. על יעקב "כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך, אמר הקב"ה ליעקב חייך בלשון הזאת שהוכחת את חמיך, בו בלשון אוכיח את בניך, הדא הוא דכתיב כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול" (תנחומא בובר במדבר פרק לג, א). ב. על יוסף "ויהי אחר הדברים האלה. אחר הרהורי דברים, מה הרהור יוסף, אמר כשהייתי בבית אבא היה אבא רואה אי זה מנה יפה שהיתה שם, והיה נותנה לי, והיו אחי נותנים בי עין רעה, עכשיו אני ברווחה. אמר לו הקב"ה חייך שאני מגרה בך את הדוב" (לקח טוב בראשית לט,ז). ג. וכן "ויאמר יוסף לשר המשקים כי אם זכרתני, והזכרתני אמר הקב"ה חייך שתעשה עוד בבית האסורין ב' שנים שנאמר ויהי מקץ שנתיים ימים". ד. על ראובן נחלקו הדעות בחטאו אבל לדעת ר' יהושע בגמרא אכן חטא ראובן כפשוטו (שבת נה,ב). ה. על משה "ויאמר משה אל ה' בי ה' לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך, הרי ששה ימים ויומא דהוה קאים בגויה הרי שבעה ימים, ובסוף אמר להקב"ה שלח נא ביד תשלח, אמר לו הקב"ה חייך שאני צוררה לך בכנפיך, ומתי פרע לו הקב"ה רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי לוי, חד אמר כל שבעת ימי המלואים היה משמש בכהונה גדולה סבור שהיא שלו ובסוף נאמר לו אינה שלך של אהרן אחיך הוא שנאמר, ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן, רבי חלבו אמר כל שבעת ימי אדר היה משה מפייס ומתחנן לפני הקב"ה שיכנס לארץ ובסוף אמר לו (דברים ג) כי לא תעבור את הירדן הזה" (שיר השירים רבה פרשה א, ג). ו. "רב אמר: קיבל דוד לשון הרע... אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה. אמר רב יהודה אמר רב: אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד, ולא עבדו ישראל עבודה זרה, ולא גלינו מארצנו" (שבת נו, א-ב). ז. "אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי" (שם). ח. "שיש צדיקים שנתגאו בדבר מצוה והתיש הקב"ה את כחן, את מוצא שאמר דוד 'זמירות היו לי חקיך', לומר שקלות ורגילות כזמירות, אמר לו הקב"ה חייך שסופך לטעות בדבר שהתינוקות קורין, כשהעלה את הארון טעה ונתנו על העגלה שנאמר 'וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה', תלה הארון עצמו באויר ונשמטו הפרות מתחתיו קרב עזא לסמכו, 'ויכהו שם האלהים על השל' מפני ששגגת תלמוד עולה זדון, 'ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעזא' אמר לו הקדוש ברוך הוא ולא אמרת זמירות היו לי חקיך ולא למדת?! 'ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו' (במדבר רבה פרשה כא). ט. הרמב"ן הידוע בתחילת פרשת לך לך "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא (בראשית יב). אלו מקצת מהדברים שאספתי וישנם עוד רבים שלא הבאתי. מכל מקום לאור הדברים אינני יודע על מה כבודו מסתמך כשהוא אומר שחז"ל פחדו לחשוף, כביכול, את חטאם של אישי התנ"ך - גדולי ישראל. ומכאן אני למד שאם הרמב"ן או כל פרשן אחר, ובטח חז"ל, היו מאמינים שחטא אהרן הם לא היו 'מפחדים' או חוששים לומר זאת. אולם אני רוצה להבהיר את דברי, אני לא אומר שלא ניתן לומר דברים נוקבים וקשים, ואני לא אומר שלא ניתן לומר ביקורת. וכמובן אינני אומר שגדולי ישראל אינם יכולים לטעות ואם הכתוב מבקר אזי יש להתעמק בכתוב ללא מורא. אבל קודם שאומרים דברים ובודאי לפני שמחליטים לפרסם אותם. יש להתחשב, לדעתי, בכמה גורמים: א. ללמוד את דברי חז"ל והפרשנים בעומק ולהבין מדוע הם לא אמרו את מה שאתה חושב שהיה צריך לומר. ב. בנוסף להוכיח את דבריך מהכתובים מעל לכל ספק ולא להיתלות בשברי מילים ושברי רעיונות בבחינת הררים התלויים בשערה. ג. גם אחרי כל העיון יש לשקול את המילים בזהירות הראויה ולהעמיד לנגד עיננו את המשנה באבות "אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל". לדעתי בשיר שכבודו כתב לא התקיימו הדברים הללו שכתבתי ותקן אותי אם אני טועה. [הערה נוספת בסוגריים, אמירות כמו 'אני חדשן ופתוח ומכוון לאמיתה של תורה מה שלא עשו כל גדולי ישראל שלפני', או 'האמת שלכם גם תשתנה ותותאם לאמת שאני מאמין בה', אלו אמירות שיש בהם ריח לא טוב אפילו קצת יוהרא]. לסיום אני מקווה שהמחלוקת ביננו תהיה לשם שמים כמחלוקת בית שמאי ובית הלל, עליה נאמר 'והאמת והשלום אהבו'. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה וחן חן על המחמאות אניה כיף לקבל תגובה מיוחדת כזו :) ואכן מחכים מתי ישוב... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש וכואב... יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד יפה בעיני, המשך לכתוב עוד, מחכים... יוסף [ליצירה]
תגובות