עיתים
יש ונדמה
מטפס אני לא אעצור
אעלה אתקרב
שוב לא ימשכוני למטה
לתהום.
לפתע
והנה אני יורד
צעד אחר צעד
ברצוני כמעט
בדעתי,
מתרחק מעצמי.
כשהאויר שוקט
והרוח דוממת
עומד אני תוהה, מנודה
איך קרה? ועד מתי?
אישיר מבט אל עצמי
ממחול הגלגל אין מנוסה
אמשיך לטפס כבתחילה.
