[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
[ליצירה]
ברוך שובך!
משקל השיר חביב עלי,
וכן גם המילים,
אך כוונת השיר
נסתרה מבינתי
שלא באשמתך.
על כן הואל נא בטובך
לגלות את צפון ליבך,
הסבר כוונתך למתקשים
בפעם העשרים
[ליצירה]
אני אוהב שהשיר פתוח כל אחד רשאי לבחור את המושא שלו לשיר
והוא תמציתי זה נאה למה שכתבת
הדימויים עצמם - אחת היא לי או לא ילבין שיערי
לעומת זאת ולא רק הם נראים לי פשוטים למדי לא ממסגרים כראוי את רוח השיר
[ליצירה]
דווקא כתוב בכוזרי שיש אנשים שהגיעו לדרגה מסוימת שהדרגה אחריה היא רק במוות ולכן העדיפו את המיתה
וכן כתוב שאמרו משה ואהרון - ואנחנו מה
ואמרו חז"ל - גדולה ענוותנותו של משה משל אברהם שאברהם אמר אנוכי אפר ועפר ומשה אמר ואנחנו מה כאילו אפילו לא זה. יעני משה אמר אני לא שווה כלום.
אולי ייאוש דומה לחושך. זה לא דבר שבאמת קיים אלא כמו שהחושך הוא העדר אור אז ייאוש לא באמת קיים אלא הוא רק תוצאה של העדר תקווה
[ליצירה]
יש אפילו קצת ילדותיות בכתיבה שלך כי היא מאוד מצומצמת אתה מציג שני צדדים אחד שחור ואחד לבן כשאת השחור אתה משאיר בשחור כאילו אין לו תוכן של ממש אין צד אחר שהוא לגיטימי
[ליצירה]
לא מקובל עלי ומשום מה?
משום שאת טוענת שאת כותבת כמו שאת מרגישה
הבעיה היא שלדעת את עצמנו זו לא מטרה פשוטה כלל
לרוב אנשים אחרים יכולים לשפוט אותנו הרבה יותר טוב
גם אם היינו רואים מהלך יום שלנו שצולם במצלמה נסתרת בטלוויזיה בטח היינו מגלים שאנחנו מתנגים הרבה אחרת ממה שאנחנו תופסים את עצמנו כשאנחנו מתנהגים
הסיבה היא
שלמעשים שלנו יש מספר רבדים לפעמים מספר רב ולפעמים ביומיום אנו יכולים לראות רק את הרובד העליון. אבל את הסיבה האמיתית לדברים שלנו קשה מאוד לראות ובכלל נדיר מאוד לראות אותה זה אפילו לא עניין של לנסות אלא של כישרון רב והרבה לימודים על מנת להיות מסוגלים להסתכל עמוק בנבכי התודעה
כשאחד כותב שיר שבא ממנו
יש תהליך של הסתכלות פנימית ואנחנו מגלים דברים בכתיבה שנראים כאילו הם הם מהות פעולתינו רק משום שהם באו ממקום נסתר.
אבל באמת הדרך עוד ארוכה. ולא צריך ליפול בפח שטומן לנו הדמיון.