עצרי ותני בי מבט אחרון
לפני שאצא מוכה בשיברון
הרי מילותייך, צלילים באוזניי
לא ניתנו תשובות לשאלותיי
דמעות זחלו על לחייך
שלובות על ליבך היו ידייך
ולא בישרו לי אז פנייך
את אהבתך את סם חיי
וליבי אט אט נר דועך
והעצב על רגשותיי מולך
ושנייה לפני שאעזבך
אלחש אהבתי על אוזנך
שלחת אותי בשפתיים חתומות
דלתות סגורות בין שתי העולמות
ובעיניך עושה שימוש כצוהר
מתבונן אל תוך אגם של טוהר
אך שום דבר אינו עולה וצף
שום דבר אודות סודך אינו נחשף
ואת הגשם ואני הפרח
עלי כמלים אני כל כך צמא לך
איך התפתיתי שוב לאהבה
איך נמשכתי כמו אש ללהבה
אך לא רוצה לחזור שוב למסעי לבד
רוצה לשבת לצידך בהחזיקך לי את היד
תגובות