...
הכוכבים רימו אותי
היה חלום אך גם הוא עבר
עתה אין לי כלום בעולם
אין לי דבר.
*
הכניסיני תחת כנפך
והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
קן תפילותי הנידחות.
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי. קצר וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ.. כל כך.. לא יודע.. זה כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אך האם יש מקום להכניס קטע כזה, של ביקורת-נסיון לעודד-דברי חיזוק-אופוריה-אמנון יצחק-מסיונריות-(?!?), לסיווג של שירה, האם לא עדיף להשאיר את זה בגדר של קטע, או הרהור, או רק להראות את זה לאנשים שצריכים את זה בגדר חיזוק? ציפור [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] אביוסתיו- אכן אלוף התגובות. לא נטפלתי לשיר שלו, פשוט זה שירו היחיד שראיתי. אין לי מספיק זמן לשוטט כאן.. אלוף תימן. [ליצירה]
- [ליצירה] ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] * אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא. אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו... למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר. אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב. :) רק אושר [ליצירה]
- [ליצירה] אוי דנדושי! דנדנושילה! איזה מעודד אתה- לעשות מסיבת הפתעה לעצמי, לשבת עם עצמי ולדסקס עם עצמי עד זוב דם.. איזה הצעות מפתות יש לך... אולי אני גם אכתוב כרטיס ברכה לעצמי.. סתם... אל תקח את זה קשה.. הכל בסבבה.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] גִיייייייייייי קטע כואב ויפה. אבל עד מתי תכתוב קטעים כאלו? מתי תתחיל להיות אופטימי? מתי תלמד לנתב את הכשרון האדיר שניחנת בו למקומות נכונים, אופטימיים? אותה תמונה. זוויות שונות. (ולך אני לא צריך לפרט על זוויות צילום, ולמה אני מתכוון). תתחיל לצאת מהמסגרת להביא לנו לצורה תמונות אחרות, ומי יתן והם יהיו יפות ונוגעות לא פחות מהקטעים שקיימים. [ליצירה]
- [ליצירה] :)* סו- את גדולה. זו הגדולה של הסופרים הגדולים- לקחת אירוע קטן ושולי לכאורה, ולהפוך אותו לסיפור יפיפה כדוגמת זה. we want more! כישרון את. משו. [ליצירה]
תגובות