ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, אבל - מינימליסטי מדי... לדעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם חושבת כמו קודמתי... מינימליסטי מידי.... אבל יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! ברוך המצאך! יפה, יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * ראשית- התמונה הזו היא תמונתה של הצלמת מירי צחי ממקור ראשון, אני רק ערכתי אותה במחשב. שנית- התמונה מנימליסטית לכתחילה. יש עומק בדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] * אני מניח שלהד יש כמה מובנים, שהמתבקש מבניהם הוא הד הצעקה, שבזמן הצפיה לתשובה שתבוא ותרומם אותך, לאיזו יד מושטת, אתה רק שומע את עצמך. כאמור, אני מניח שיש עוד משמעויות. [ליצירה]
- [ליצירה] * אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא. אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו... למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר. אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב. :) רק אושר [ליצירה]
- [ליצירה] * הי.. אני מסמיק.. רוצה אולי לומר לי למה כל כך אהבת את זה? שי [ליצירה]
- [ליצירה] דוד, הייתי חייב להגיב. חוץ מזה שהקטע עצמו יפיפה במושגים של יפיפיות תהומית.. הוא גם נורא נגע בי בכל מיני מקומות, במיוחד בגלל הביטויים שהשתמשת בהם- "איזה *טרנס* מופרע בוקע מאי שם, נראה כאילו הים רוקד לצליליו. או שמא זהו *רטט* של זעם המאיים להתפרץ בנחשול פתאומי, למחוק כל זכר לרעש המפריע את שתיקתו שלו." וגם בגלל כמה רעיונות בקטע שנמצאים גם בכמה קטעים שלי. אבל ממש הייתי חייב להגיב בגלל שמה שכל כך ציפיתי לו קרה- אוי דוד! ! דוד!!!! סוף סוף אתה מתחיל להוציא מעצמך את המיץ הנכון.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] * למה 'עלאק ישל"צ'? אני דווקא הייתי קורא לזה 'ישל"צ במיטבה'.. 'צלחת מעופפת'.. -תודה שזיכית אותי בתגובתך הראשונה באתר.. אני מסמיק ומוחמא.. :) רעות.... ?... (רוצה לפרט מעבר לשלוש נקודות? :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי דנדושי! דנדנושילה! איזה מעודד אתה- לעשות מסיבת הפתעה לעצמי, לשבת עם עצמי ולדסקס עם עצמי עד זוב דם.. איזה הצעות מפתות יש לך... אולי אני גם אכתוב כרטיס ברכה לעצמי.. סתם... אל תקח את זה קשה.. הכל בסבבה.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] * כתיבה מעולה. לא הבנתי את הסוף [ליצירה]
- [ליצירה] ... אודיה, רק אומר תודה על אישורך שיש לי תקוה. ממש לא הייתי יודע מה לעשות בלי תגובתך ה-נ-ו-ר-א מפרגנת. נ-ו-ר-א! קשיים בפירגון? רוצה לדבר על זה? ..לא ביקשתי שתגיבי לי, את יודעת.. אם את רוצה לומר שזה מכוער- תאמרי, אני לא אקח את זה קשה. את רוצה לומר שזה יפה- תאמרי, גם את זה אני לא אקח קשה, ואפילו אשמח. אבל התנשאות? לא עלי. ישראל- תודה.. :) אני לא איש של טיוטות, אני דוגל בשיטה שאם יצא לך קו שהוא לא לגמרי סוטה מהציור- אל תמחוק, תמשיך לצייר איתו. ציור ראשון שלי. וזה לא שעשיתי אותו עיוור, פשוט יש לי נטיה בציורים להשאיר את העיניים מוסוות.. לויודע למה.. אולי אני לא אוהב לצייר עיניים.. [ליצירה]
- [ליצירה] בעעעעעעעעעעעע ע-ד-י !!!! מה עשית? * יוסל'ה שר ברקע את ה'מבדיל'. שקיעה. עצוב. ציפורים מבואסות חגות מעל ראשינו. פרידה * בנץ.... עזב... אל מול עיני ההמומות ופי הפעור.. והוא עוד עושה את זה כתגובה לקטע שלי. אין יותר בנץ. (לפחות בצורה) אם היה זה דף נייר ולא דף ברשת, היה כאן רטוב קצת בדף. בנץ.. אפילו יצירה אחת לא השארת למזכרת. אח.. לא נותר אלא להתרפק על ימי העבר עם בנץ וגוגוק. יהי זכרם ברוך. ובנץ- זה שפרשת לא אומר שאסור לך לקפוץ מדי פעם לבקר, להתעדכן (ואולי לחזור) [ליצירה]
- [ליצירה] * והאדם? מה איתו? מקסים. באמת מקסים. [ליצירה]
תגובות