אשר ממנו נבעו
כל תהומות עולם
שממנו הוּשתו
איילות קלות בדרך
כסם חיים מרוה
אותו בַּהוא
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... מוכר [ליצירה]
- [ליצירה] ... אודיה, רק אומר תודה על אישורך שיש לי תקוה. ממש לא הייתי יודע מה לעשות בלי תגובתך ה-נ-ו-ר-א מפרגנת. נ-ו-ר-א! קשיים בפירגון? רוצה לדבר על זה? ..לא ביקשתי שתגיבי לי, את יודעת.. אם את רוצה לומר שזה מכוער- תאמרי, אני לא אקח את זה קשה. את רוצה לומר שזה יפה- תאמרי, גם את זה אני לא אקח קשה, ואפילו אשמח. אבל התנשאות? לא עלי. ישראל- תודה.. :) אני לא איש של טיוטות, אני דוגל בשיטה שאם יצא לך קו שהוא לא לגמרי סוטה מהציור- אל תמחוק, תמשיך לצייר איתו. ציור ראשון שלי. וזה לא שעשיתי אותו עיוור, פשוט יש לי נטיה בציורים להשאיר את העיניים מוסוות.. לויודע למה.. אולי אני לא אוהב לצייר עיניים.. [ליצירה]
- [ליצירה] * למה 'עלאק ישל"צ'? אני דווקא הייתי קורא לזה 'ישל"צ במיטבה'.. 'צלחת מעופפת'.. -תודה שזיכית אותי בתגובתך הראשונה באתר.. אני מסמיק ומוחמא.. :) רעות.... ?... (רוצה לפרט מעבר לשלוש נקודות? :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] אביוסתיו- אכן אלוף התגובות. לא נטפלתי לשיר שלו, פשוט זה שירו היחיד שראיתי. אין לי מספיק זמן לשוטט כאן.. אלוף תימן. [ליצירה]
- [ליצירה] בעעעעעעעעעעעע ע-ד-י !!!! מה עשית? * יוסל'ה שר ברקע את ה'מבדיל'. שקיעה. עצוב. ציפורים מבואסות חגות מעל ראשינו. פרידה * בנץ.... עזב... אל מול עיני ההמומות ופי הפעור.. והוא עוד עושה את זה כתגובה לקטע שלי. אין יותר בנץ. (לפחות בצורה) אם היה זה דף נייר ולא דף ברשת, היה כאן רטוב קצת בדף. בנץ.. אפילו יצירה אחת לא השארת למזכרת. אח.. לא נותר אלא להתרפק על ימי העבר עם בנץ וגוגוק. יהי זכרם ברוך. ובנץ- זה שפרשת לא אומר שאסור לך לקפוץ מדי פעם לבקר, להתעדכן (ואולי לחזור) [ליצירה]
- [ליצירה] * והאדם? מה איתו? מקסים. באמת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ? אויש.. [ליצירה]
- [ליצירה] דוד, הייתי חייב להגיב. חוץ מזה שהקטע עצמו יפיפה במושגים של יפיפיות תהומית.. הוא גם נורא נגע בי בכל מיני מקומות, במיוחד בגלל הביטויים שהשתמשת בהם- "איזה *טרנס* מופרע בוקע מאי שם, נראה כאילו הים רוקד לצליליו. או שמא זהו *רטט* של זעם המאיים להתפרץ בנחשול פתאומי, למחוק כל זכר לרעש המפריע את שתיקתו שלו." וגם בגלל כמה רעיונות בקטע שנמצאים גם בכמה קטעים שלי. אבל ממש הייתי חייב להגיב בגלל שמה שכל כך ציפיתי לו קרה- אוי דוד! ! דוד!!!! סוף סוף אתה מתחיל להוציא מעצמך את המיץ הנכון.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] * אני מניח שלהד יש כמה מובנים, שהמתבקש מבניהם הוא הד הצעקה, שבזמן הצפיה לתשובה שתבוא ותרומם אותך, לאיזו יד מושטת, אתה רק שומע את עצמך. כאמור, אני מניח שיש עוד משמעויות. [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
תגובות