[ליצירה]
מוישל!
אם רק..
אם רק.......
אם רק השיר היה פסל שאפשר היה לגעת בו ולמשש אותו.. אם רק..
ניסיתי למשש את השיר.. לא הצלחתי לגעת..
שיר חזק שגורם להזדהות עם הכאב הטמון בו- עם כל חוסר ההבנה הבסיסית של עומקו.
מבטיח שיהיה טוב. מתישהו.
[ליצירה]
?
את המשפט שכתבת בפרטים שלך פתחת ב"איש חינוך".
איש חינוך?- "את פצצה מתקתקת" ?
אמנם אני כבר לא ממש מגיב כאן באתר, אבל לא יכולתי שלא לחרוג ממנהגי בשביל כמה סימני שאלה שהייתי חייב להכניס כאן כתגובה, קבל:
???
ושוב:
? ? ?
[ליצירה]
דוד, הייתי חייב להגיב. חוץ מזה שהקטע עצמו יפיפה במושגים של יפיפיות תהומית.. הוא גם נורא נגע בי בכל מיני מקומות, במיוחד בגלל הביטויים שהשתמשת בהם-
"איזה *טרנס* מופרע בוקע מאי שם, נראה כאילו הים רוקד לצליליו.
או שמא זהו *רטט* של זעם המאיים להתפרץ בנחשול פתאומי, למחוק
כל זכר לרעש המפריע את שתיקתו שלו."
וגם בגלל כמה רעיונות בקטע שנמצאים גם בכמה קטעים שלי.
אבל ממש הייתי חייב להגיב בגלל שמה שכל כך ציפיתי לו קרה- אוי דוד! ! דוד!!!! סוף סוף אתה מתחיל להוציא מעצמך את המיץ הנכון.. :)
[ליצירה]
יפה, אך האם יש מקום להכניס קטע כזה, של ביקורת-נסיון לעודד-דברי חיזוק-אופוריה-אמנון יצחק-מסיונריות-(?!?), לסיווג של שירה, האם לא עדיף להשאיר את זה בגדר של קטע, או הרהור, או רק להראות את זה לאנשים שצריכים את זה בגדר חיזוק?
ציפור
תגובות