העצים, שלכת נלבושו.
השמש,
בקרניה החיוורות נוצצה.
רוחות פרצים,
שורקות גבַה - באופק;
תכלת - השמיים,
לגשם נוטַה.
הסתיו בא;
נכנס לזכויותיו,
בנוף ססגוני, בוער כשחר.
בעבור יורה,
אפרים בדשא יתכסו.
הגבעות,
ידלקו פרחי - צְחור ואודם;
הבוסתנים,
תנובתם ישאו.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- לא לרפורמות!
- כאב משותף, ישראלי פלסטיני
- ב – 03.02.2003, מלאו 60 שנה לקרב על סטאלינגרד
- גם למקבלי הבטחת הכנסה, הזכות ללמוד
- למען - המחר ואור - השמש
קשור אלי
- [ליצירה] כל היצירות שלך אותו דבר. אתה משעמם!!!! ואתם חבר'ה- אתם בטח מסכימים איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה אפרים השבט או אפרים רבים של אפר? [ליצירה]
- [ליצירה] == רן אלו הם הרי אפרים שבפלסטין הכבושה והמשועבדת תחת מגף הכובש הציוני והקולוניאליסטי אשר בא מעבר לים לבוז בז ולשלול שלל בארץ לא לו. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה לי ! עברית זה לא השפה הזאת שמדברים פה בארץ ( שאתה לא ממש בעדה...) ? למקרא הבלבול שכל שלעיל עלתה בי תהיה עגומה זו. יכול להיות שיש עוד אתרים למסלפי ומגחכי שפת הקודש . אולי שם . בתקווה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפים הם תיאוריך, תיאורי הטבע וחילופי עונות. ואולם, אם תשכיל לשלב בהם את הגורם הרומנטי בתור צבע נוסף, אזי הדבר יוסיף טעם וריח :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אוף אתם ממש מרגיזים! בהתחלה אתם מתלוננים על כך שכל היצירות של שמואל הן פוליטיות, וכשהוא מקשיב לכם ומפרסם גם משהו מסוג אחר אתם פשוט ממשיכים להתלונן? מה אתם רוצים??? ולשמואל - שיר חביב ביותר, אבל אם יורשה לי להעיר לגבי השירים האחרונים שלך - התיאורים מקסימים, אבל אתה בעצם לא *אומר* כלום... אני חושבת ששירים אמורים להעביר תחושה כלשהי, ולא רק לתאר, אחרת זה עלול להישמע חסר רגש כמעט כמו רשימת מכולת... מקווה שהבהרתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן התכוונתי, לאֳפַרִים - אחו; שדות מרעה ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] ** כן, ככה גמני חשבתי בקשר לאפרים... ולמגיבים הראשונים- אתם באמת מעצבנים! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם אסתר ותפסיקו לרדת על שמואלנו- משורר הכפר (חמשיריקס מודרני?) אתם לא חייבים לקשור אותו לשום עץ או לשתולותו תחת מנהיר. חוצמיזה- אני רואה פה התחלה טובה ליציאה מהפוליטיקה (בתקוה שאכן..) שמואל- אם תמשיך כך- אנחנו אתך! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קומונת שבכהון היא לא הופכת לשום אתר סקס. פשוט, נכנסים כל מיני אנשים, וכותבים אשר עולה על דעתם. ואני כזה אדם, שאינו מסוגל למחוק הודעה, רק מפני שאיני מסכים איתה. אני הולך עם ההמונים, ואם זה מה שמעניין את ההמונים, אז שיכתבו. [ליצירה]
- [ליצירה] החולשה, היא של המגיב שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות. עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן התכוונתי, לאֳפַרִים - אחו; שדות מרעה ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי 92 באתה תקופה, שזה היה סך הכל, איזה שלוש ארבע שנים אחרי שהגרתי לארץ, עוד לא הבנתי מספיק את המציאות הישראלית. היום, אני מכיר אותה; וזאת הסיבה, שמזה הרבה מאוד שנים אני איש שמאל רדיקלי ומתנגד לציונות. את זה, אני עושה ממניעים פטריוטיים בלבד, כי אי-אפשר, בתור תושבי הארץ הזאת, להתעלם מתרבות ולאומיות ערבית-פלסטינית, שהנם חלק בלתי נפרד מהנוף וההיסטוריה הישראלית. אני מקווה, כי בעתיד יווצרו תנאים נאותים, שיאפשרו התאחדות מרצון בין שני עמינו והפיכתם למדינה אחת משותפת. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] אינני מקבל עמדה כי השיר גרוע. לדעתי, השיר, הנו מוצלח ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לדיק לוש נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אנטישמי היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] למיבלאש על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם. שמואל [ליצירה]
תגובות