[ליצירה]
שיר *,
אני לא מדברת על תועלת, או על לזכות בתהילת נצח. אני מדברת על ההזדמנות לקבל משוב בסיסי על המילים שלנו. סתם, לדעת שלרגע אחד מישהו קרא אותנו. גם אם הוא לא הפך עכשיו למעריץ נלהב. גם אם אחרי שלוש שהיות הוא כבר שכח.
לדעת שלמישהו היה מספיק אכפת לרגע, בשביל להקדיש כמה שניות ולכתוב משהו. זה הכל.
זה בכלל לא משנה מה המטרות של האתר (ואני מסכימה במאה אחוז עם איך שהגדרת את המצב כרגע). זה רצון בסיסי שקיים בלי קשר.
אחרת - בשביל מה בכלל אנשים מפרסמים? הייתי יכולה להשאיר את הכל גנוז במחברת שלי לנצח, ולהראות רק למי שחשוב. (וככה באמת גם עשיתי בהתחלה...) יש סיבה לרצון הזה לפרסם, בכ"ז.
[ליצירה]
אסתר
אם תוכלי להוכיח שיש יצירות (טוב, נו, מוציאה את השמות החמים פה) שלא נאבדות כליל בקצב מסוים יש תועלת לאתר הזה סתם,
אבל כרגע- לפחות איך שאני רואה את זה,
רוב הכתיבה פה היא לעצמך, עם סיכוי מסוים שתזכה להערכה מסוימת
והשאר היא לאנשים, שיחפשו דווקא אותך, שרוצים לקרוא את מה שאתה כותב, שבשבילם אתה לא סתם עוד אחד,
ולחלק הזה לא משנה הים,
אפשר לשנות את זה, אבל זה לא ביידים שלנו, ובכל אופן- כרגע האתר הוא בעיקר בשתי המטרות האלה(לפחות אצל הרבה מהאנשים שאני מכירה פה)
[ליצירה]
...
מה, מה אתה מתלונן, ילד? תראה כמה תגובות נתנו לך!
ועכשיו יש לך עוד אחת ממני. (בהקדשה אישית)
תמשיך לכתוב, מי יודע, אולי יצא ממך משו בסוף...
בהצלחה!
:)
ובקשר לשעות הלילה מאוחרות- הבעיה הזו חוצה יבשות, חבר'ה, אנו מקימים בזאת קבוצת תמיכה.
מי שרוצה להצטרף, מוזמן.
[ליצירה]
טל,
אני לא חושבת שהוא ניסה לרמוז שאסור לאחרים לפרסם או שהוא רוצה יותר ביקורת.
אני חושבת שהקטע הזה פשוט מבטא את התחושה הזאת של כולנו להרגיש שלמישהו אכפת ממה שאנחנו כותבים פה. שזה לא סתם. שאנחנו לא הולכים לאיבוד בתוך הים הזה של היצירות שבאות והולכות ונגנזות להן עמוק בנבכי האתר, כי יש מי שהמילים שלנו הצליחו לגעת בו לרגע. כי כשזה קורה - זה אומר שבמילים שלנו יש משהו ששייך לכולם, והוא אמת, והוא נצחי.
ככה לפחות אני מבינה את זה.
יום טוב!
(כן, אני יכולה להיות פה לא רק בלילה.)
[ליצירה]
אז ככה, דרלינג, אלו החיים.
אם בא לך, אתה מוזמן לכתוב באתר אחר, מקום שבו יש עריכה מכוונת והערות שוליים והפנייה בצד לרב המכר האחרון של הכותב. אני שונאת להיות קטנונית אבל יצא לי כך, אז דבר ראשון סליחה, אבל: תשמע, דווקא משום שכל יוצר יכול להעיף אותך מהרשימה זה יותר יפה, יותר פתוח, יותר אמיתי. כי מה לעשות, לא כולנו הולכים לזכות בפרס פוליצר, אבל זה לא אומר שאנחנו לא הולכים לפחות לנסות. אז כאן, נותנים לנו את ההזדמנות הזאת , לנסות. ואולי מה שאני כותבת (יצירות וכו') לא ראוי לשום דבר, כלומר, לא ראוי להעלאה לאתר ובטח שלא לפרס אקו"ם למשוררת צעירה. אז מה? ביג דיל! מישהו כאן במקצועו הוא מבקר ספרות במקצועו?? אני לא יודעת והאמת, גם לא אכפת לי. נותנים לי הזדמנות 'להוציא' את הדברים שאני כותבת (וגם אני כותבת בלילה (לפעמים), קצת לפני שהולכים לישון,כי אז זה הכי אמיתי... ) , אז אני לא אנסה? לא מגיע לי לנסות בדיוק כמו שלך מגיע? האם כשרון יכול להמדד?
תחשוב על זה.
יומאושר עד-בלי-די,
טל.
[ליצירה]
:)
רצית צומי?
קיבלת!
ממטומטמת אחת ששוטטה לה בצורה בין השעות הקטנות של הלילה בהן גמרת לכתוב את יצירתך לבין השעות המוקדמות של הבוקר בהן אתה עומד בשעה זו על רגליך, והחליטה להגיב לך.
יום נעים!
[ליצירה]
לאסתרוש
תקשיבי חמודה- את לא צריכה להיעלב בשביל כולם, אוקיי?
רק רציתי לכתוב משהו "הכיף של ליצור". מבינה?
וברור שלא התכוונתי לעצבן דווקא אותך!
סולחת?
מקווה שהכל בסדר... את לא מטומטמת, זה בסדר, כולם מטומטמים... (סתם)...
שיהיה גם לך יום נעים, ותאכלי הרבה צ'יפס (צחי, קבל חיוך...) אבל רק אם זה טעים לך!
בתקווה להמשך שיטוט בצורה,
לא כל פגיעות אישיות- פתחיה רכל
[ליצירה]
...
הי, פתחיה -
מה נבהלת ממני? זה היה לגמרי בחיוך!
(אפילו היה שם חיוך בכותרת)
טוב, אולי כשאני באמת עייפה אני מפסיקה להיות ברורה...
ואם בא לי אני אגיד על עצמי מטומטמת! מי יכול להוכיח שאני לא, הא?
(בסך הכל, אני באמת מסתובבת פה בשעה כזאת [03:18], מה שעלול להעיד על טמטום מסויים...)
אה, וכנראה שאני גם שייכת לאותה קבוצת זאטוטים מתלמדים-מינימום שמורידים את היצירה למקום השביעי...
אז סליחה, לילה טוב, ונא לקחת אותי ברוח מחוייכת בפעם הבאה -
אסתר,
הלא מפחידה בכלל.
[ליצירה]
טוב...
נחמד שאתה כותב נגד משהו שאתה בתוכו.
או שזה מכתב הפרידה שלך מהאינטרנט?
כתיבה יפה, הצלחת לשמור על ערפול עד שלב הגילוי בצורה מוצלחת.
תמשיך לכתוב, (גם אם לא באינטרנט...) ושיהיה בהצלחה!
[ליצירה]
לאחים צחי
אהלן אדם, וגם דוד,
אחרי התקרית הנ"ל- דמעה אוריד.
בראותי שני אחים כה ממקדמים,
ניצים ורבים על דבר כה פעוט ותמים.
כשאדם מדריכי הנערץ,
בישיבה הכי טובה- ישיבת ישל"צ,
קוטל וכותש את אחיו החמוד,
שכל קטע וקטע אצלו- מדוד,
ושמדריך יחד איתי בצוות,
בסניף הכי שוסני- בסניף הרכס!
וכראיתי כזו מריבה, בין שני חברים
איך אפשר שלא לכתוב תגובה בחרוזים,
כי אחרת מי היה מסתכל
על משהו כמוני- מתומתם ושָׂכֶל...
הקיצר! האחים צחי! אתם האחים הכי חמודים בעולם,
סתם הקצנתי.
אני חולה עליכם, ודוד! אל תשים אל אף ח'ד ותמשיך לכתוב מה שעולה לך בראש!
אדם, תמשיך להצחיק את "מתקרבת", ותמשיך להיות מצחיק כמו שאתה!
ביי לשניכם, דש לאחיכם החמשוש, החמוד!
פתחיה רכל
שביעית ישל"צ
[ליצירה]
נכון
ואתה (לוגן) רק מגביר את התיסכול!!
אם לא כולם החמיצו- אזז למה אנחנו לעזאזל אוכלים מצות?
ולגבי המצברי- גם אני כמו הרבה אחרים לא אוהב כל כך מצברי... אני אוכל בשר או חלב, זה שני הדברים הנורמאלים היחידים....
[ליצירה]
תודה רבה
אני שמח שככה אתה חושב על הכתיבה שלי...
אני לא הולך לעזוב את האינטרנט. אני בתוכו, כמו שכתבה חגיגה בתגובה הראשונה! אבל אתה בטח יודע שאם מכירים את המכה ויודעים שהיא מכה, זה כבר חצי תרופה...
אני לפחות בשאיפה לצאת מהזבל הזה... אתה לא חושב ככה?
תודה, פתחיה
[ליצירה]
לסרח בת אשר- את גם כן אחת מאלו שהמשיכו את ההתכתבות הזו!
לא התייחסת בכלל לקטע...
אני אתייחס לקטע כדי שאני לא יהיה המשך ל"סרח".
אז- אחלה קטע... מאוד חביב ונוגע ללב.