[ליצירה]
ישששששששש!
פאדיחה, נשלח לי בלי כוונה.
ההמשך היה אמור להיות: סופסוף מישהו הגיב לי!! תודה, אורנה... (בסדר, בסדר, הבנתי ת'רמז. אין צורך שתסבירו לי למה לא הגבתם...)
[ליצירה]
לממזר פרחים
(וגם לכל מי שנפגע...)
זו לא הייתה ביקורת- רק ציינתי את העובדה, אולי קצת בהקצנה... אבל תודה שיש כאן משהו. בכל אופן, אני מסכימה אתך- בד"כ היצירות ראויות לביקורות שהן מקבלות, והביקורות לרוב ניתנות ברצינות.
באשר לליצן החצר, חשבתי שזה ברור מי הוא.
(אמרה רעות במסתוריות ונעלמה בענן עשן)
[ליצירה]
שיר מקסים
זורם, טבעי... פשוט טוב!
אגב, חסרו לי סימני הפיסוק בפנייה ("לך, אחות, שמורים") אבל מי יודע, אולי יש כאן איזו אמירה אומנותית שלא הבנתי...
עד כאן פינתו של הד"ר אבשלום קור.
[ליצירה]
אהבתי, אבל...
למרות החריזה המוצלחת, כפי שציינו קודמיי, ביאס אותי קצת הסוף הדידקטי.
מה לעשות, השיר יותר מצא חן בעיניי בשלב שבו הוא מחליט נחרצות לצאת מהאסם ואז הוא נשרף... אבל אולי זה רק הראש המעוות שלי, אז אל תשים לב.
בכל אופן- שיר נחמד.
[ליצירה]
היררכיה...
איזה יופי! אני יושבת פה משועשעת כולי ומגבשת סופית את התיאוריה שהתחלתי כבר מזמן בפיתוחה: ב"צורה", כמו בכל כיתה, יש היררכיה! אכן, אכן, משטר המעמדות.
כמו בכל כיתה, יש את ה"מקובלים": בראנז'ה שמכירה כנראה לפני ולפנים ודואגת להגיב באהדה ובפרצי הערצה ליצירות חבריה.
יש את שני המלכים והמלכה הבלתי מעורערים של האתר (בצדק, אגב!!!)- נו, אתם יודעים...
אבל- כמו בכל חברה, הכי חשוב הוא הילד שמלכד סביבו את כולם ברגשות תיעוב עזים וחשיבותו בגיבוש זהות חברתית וסולידריות מכריעה. במקומכם, לא הייתי ממהרת לשלוח אותו לאתרים אחרים.
הה... תמו הגיגיי על "צורה" כמיקרוקוסמוס.