אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אִם כָּל הָאֲנָשִׁים
בְּכָל הַזְּמַנִּים,
אֲבָל בָּטוּחַ
שֶׁחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים
שָׁלֹש פְּעָמִים בְּיוֹם
רוֹצִים דָּבָר אֶחָד:
לְהַקְדִּישׁ וּלְהַעֲרִיץ אוֹתְךָ
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... בקריאה ראשונה הבנתי משהו אחד, בקריאה שניה משהו אחר.. מממ.. |מהורהרת| [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ אין לי מה להגיד , אבל אני כבר רגיל להגיב ליצירות שלך , אז .... [ליצירה]
- [ליצירה] לא נראה לי .. לא כולם זה בטוח אבל אם כבר אז חסרה המילה לפחות שלוש... [ליצירה]
- [ליצירה] . הרהור שכזה,יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה ומבין חבל שלפעמים דוקא בקדושה, הירהור שכזה לא עולה לנו. אבל יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] חזן, תתן לפרטים הטכניים להפריע לך, למה לא. יפה, נעל. מאוד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נכון, אם-כי... 'קדושה' בימות השבוע- בד"כ נאמרת פעמיים ביום, ולא שלוש, אבל... נחמד..! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הלואי שנחוש ככה באמת בכל פעם שאנו אומרים את זה, ולא רק מהשפה ולחוץ... [ליצירה]
- [ליצירה] חובה לקרוא! לכל מי שמצלם וגם לכל מי שראה תמונה מעודו. אחחח... קשה להיות יוצר חדש. עד שמגיבים לך הנשמה יוצאת... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלק אתה... ויש לי גם הצעה לסוף: ג. אמרה הריבה: "יפה אתה וחתיך, ובוודאי שגורים על לשונך כל מימרות חז"ל מימי אביי ועד הרב עובדיה, הליכותיך נעימים ולשונך צחה. ואולם מתלבטת אנוכי, שאילו ביקשת ידי בשבוע שעבר הייתי נענית בנפש חפצה ובאהבה גלויה; אך פניתי ב"דוסידייט" ליעקב מגבעתיים שפרופילו כצפיחית בדבש, ומראהו כישי לפידות בכובע מצחיה, והעלם טרם ענה, ותוהה אנוכי אם מקובל שאחסה בצילך ואפטרנו ב'סוֹרי, יוּ וור לֵייט'?" טרם כילתה הריבה את דבריה, נזכר שרוליק כי אף הוא השאיר אצל אחת הנערות הודעה ב"דוסידייט" לפני כמחצית השנה, ולא עלה בידו לזכור מה היה לה. נמנו וגמרו, שילכו איש לביתו ואשה לספרייתה, ולא יזוזו ממחשביהם עד שיבוא אליהו. [ליצירה]
- [ליצירה] מנטליות של עזרת נשים - איכסה!!! באמת שיכול להיות אחרת. ומעשה בבית כנסת מסוים שאני מכיר, שמורי ורבי (מסוים) שימש שם כרב, והתיר (ואף עודד) לנשים שתבואנה ותקראנה בתורה (פסדר פסדר, לעצמן, מאחורי מחיצה, נודניקים!) ותשמחנה, כחלק אינטגרלי מעם ישראל. ולדאבון הלב, כך סיפר לי מורי ורבי, לא נמצאה אשה שהייתה מספיק "גבר" כדי להרים את הכפפה שהוא זרק. שביזות שביזות שביזות. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יעזור. אלא אם כן נהגה את המלה נחת במלרע צרפתי. לא משנה. ברוך הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ מהשורה האחרונה, שכבר דובר בה, אני בעוניי לא מבין את חיתוך השורות בראש השיר. לא שאני לא כותב לפעמים בשורות קטועות שכאלה אבל בעיניי הקטיעה אמורה לשרת איזשהו ערך שירי כלשהו ואני לא מצליח לעמוד על טיבו פה. וחוץ מזה רציתי לכתוב שזאת גם ארץ ישראל שלי ואני מתגעגע לתקופה שזו הייתה גם ארץ ישראל של כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] כיפק לסוכן האישי! יש! מגיב ראשון! ע-ש-ר! מרחת לי חיוך על הפנים... אני מדמיין לעצמי אותך צורחת ככה באוטובוס, כל-כך מתאים ואופייני. קולה באסה שלא הייתי שם. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התמונה אין לי מה להגיד. לגבי הטקסט - הכותבת מעמידה כאן דיכוטומיה חדה - או שהמאבק הוא אישי, כלומר אגואיסטי, או שהוא לטובת עם ישראל. ועל כך תגובתי: השניים מצטרפים לדעתי. אחת הטענות של מתנגדי העקירה היא שהעקירה תגרום להרבה שפיכות דמים [גם שמאלנים] חס וחלילה. טענה אחרת מדברת על האופן הכל-כך מושחת שבו נחקק החוק הזה. דאגה לשלום הדמוקרטיה ולשלום חיי האזרחים היא בהחלט "דאגה לעם ישראל כולו". עם זאת, לא הרי מאבקם של יהודים טובים שגרים מחוץ לגוש קטיף (כמוני למשל) למאבקם של תושבים. אין ספק שמי שעוקרים ממנו את ביתו ונחלתו (ע"ע נבות) יקים קול זעקה גם על מצוקתו האישית. ומה מגונה בזה? זכויות פרט כמו ":כבוד האדם וחירותו", "חופש הקניין", "חופש העיסוק", "חופש התנועה" - האם אלה דברים קלים בעיני מישהו?! עוד משהו - כתבה הכותבת: "האדמות,השטח,חוף הים- זהו הדבר המרכזי והחשוב לנאבקים" - אפילו אם לדעתה כל מה שמטריד את הנאבקים זה הם עצמם, כלום לא יכלה לפחות להיות הוגנת ולכתוב 'מפעל חיים שיורד לטמיון' ולא להתנסח כפי שהתנסחה, משל היו סתם סוחרי נדל"ן שמנים?? ואני לא יכול שלא להוסיף אסוציאציה: האנליזה הדיכוטומית שעושה הכותבת למאבקם של מתנגדי העקירה מזכירה לי את הטיעונים הנדושים והמרגיזים שנאמרים כלפי נשים שפועלות לשוויונן ('פמיניסטיות' למי שהביטוי לא מקפיץ אותו). מה אומרים להן? שכל מה שמטריד אותן זה הן עצמן. אז אומרים. אין אשה שדואגת לזכויותיה ולא מאמינה שזה עושה גם חברה יותר טובה. ואם יש נגיעות אישיות - מכירים מישהו שאין לו? [ליצירה]
- [ליצירה] "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באַיְלות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" ציור מקסים. נורא נהניתי לצפות במשך דקה ארוכה, ולכתוב כאן את הפסוק, שעלה בי מיד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין!!! גם אצלי במילואים יש הטיפוסים האלו. כמעט. אולי ישך איזה אמציה ספייר להשאיל לנו? [ליצירה]
- [ליצירה] מאורה זה נהדר. עוד הזדמנות להלל את הסוכן האישי שבלעדיו לא הייתי מוצא את זה. וואווו... כמה הייתי רוצה לקבל חיבוק... עכשיו... וכמה שזה רחוק... אוף... עשית לי געגועים והמיית לב מטורפת. ללא ספק, ייכנס בצהלה לאהודות. כי אין אין עלייך מת עלייך, את הגדולה מכולם. [ליצירה]
תגובות