אלוהי שבשמים אתה היודע כל מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, האם אתה יודע היכן בניך נתונים היום בעולם ואיך ליבם שמרגיש עוד יהודית בעולם זר מתכווץ מפני המלעיגים וכמה מחניק הוא אוירא דארץ ישראל פתאום-- את האש הניתכת עלינו כאן בגיא הצלמוות שטוף האורות האמנם אתה רואה ממכון שבתך השמים.. כלי נשק כה מוזרים יש פתאום לאויב! כה חדים! אבותינו גיבורי החיל לא ידעום ודווקא אנו רכי הלב הושלכנו למערכה והתחמושת אוזלת והולכת, אוזלת והולכת.. בינתיים מתחמקים, מתפעלים בתנועה, סופגים מנסים לזהות את מקורות הירי להשיב אש בכלים הישנים. אבל הם מחוץ לטווח הם יודעים שבפנים אל פנים זה יגמר לטובתנו לטובתך הם יודעים את זה טוב לכן הם יורים מרחוק אין לנו טווח אליהם בכלים הישנים. אני לא אסתיר את זה ממך לפעמים אנחנו חושבים על כניעה בשמך מה נעשה אבינו שבשמים גם כי נלך בגיא צלמוות אתה בשמים בשמים. אלוהי אתה נתת בי את הדמיון כדי להגביה עוף בתורתך ובינתיים הוא עוקר את לבבי ממקומו וממך. אלוהי אתה יודע כי אין אדם חי וחצי תאוותו בידו ושכל יום נעקר ליבי ממקומו נעקר ושב וחוזר ונעקר. אלוהי, אנא עשה שאחלום רק אודות הקיים שלא אתמכר עוד למחשבות כל כך חסרות שחר. עשה שאדע היום כי בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. אלוהי באתי להתחנן לפניך שתצמית אותו לעד את הדמיון הממאיר הזה ממני. (אחרי החגים תשס"ד).