לא יודע, אבל מתחבר לכעס שלך על דברים שאתה לא אמור לקבל אותם ובמיוחד אחרי שעושים מעשה טוב. זה ממש מקומם לפעמים.
אומרים שצרות באות בצרורות- בואי נקווה שהם טועים.
ב"ה
מזכיר קצת את אחר, שפרש מהיהדות לאחר שראה ילד שהלך, כמצוות אביו, לעשות שילוח הקן, שזה שתי מצוות שנאמר עליהן שמי שעושה אותן מאריך ימים, והילד מת במקום.
בכולופן, אי אפשר לדעת למה קיבלת שברי הליכה. אולי כי את מציקה לי במסרים.
שימי לב, שאת עשית את ההקשר בין המעשה הזה לבין השברי הליכה, הפכת אותם ל"גמול" בעקבות המעשה, וזה בכלל לא בטוח שזה "גמול", אלא תוצאה של כל מיני דברים (פיזיים בעיקר, אני מניחה), אני מבינה את ההרגשה טוב, אבל לא נראה לי שזה נכון לחיות את החיים בעולם הזה, כשאתה עורך חישובים של מעשיו של הקב"ה- "עשיתי ככה- קבלתי ככה", כי לא מחשבותי- מחשבותכים. וכמובן, מאת ה' הייתה זו- היא נפלאת בעיננו... נקודה למחשבה.
וכמובן,- השיר כתוב יפה מאד.. זה לא סותר.
חג שמח!!
נטע
[ליצירה]
לא יודע, אבל מתחבר לכעס שלך על דברים שאתה לא אמור לקבל אותם ובמיוחד אחרי שעושים מעשה טוב. זה ממש מקומם לפעמים.
אומרים שצרות באות בצרורות- בואי נקווה שהם טועים.
[ליצירה]
ב"ה
מזכיר קצת את אחר, שפרש מהיהדות לאחר שראה ילד שהלך, כמצוות אביו, לעשות שילוח הקן, שזה שתי מצוות שנאמר עליהן שמי שעושה אותן מאריך ימים, והילד מת במקום.
בכולופן, אי אפשר לדעת למה קיבלת שברי הליכה. אולי כי את מציקה לי במסרים.
[ליצירה]
ובכל זאת
שימי לב, שאת עשית את ההקשר בין המעשה הזה לבין השברי הליכה, הפכת אותם ל"גמול" בעקבות המעשה, וזה בכלל לא בטוח שזה "גמול", אלא תוצאה של כל מיני דברים (פיזיים בעיקר, אני מניחה), אני מבינה את ההרגשה טוב, אבל לא נראה לי שזה נכון לחיות את החיים בעולם הזה, כשאתה עורך חישובים של מעשיו של הקב"ה- "עשיתי ככה- קבלתי ככה", כי לא מחשבותי- מחשבותכים. וכמובן, מאת ה' הייתה זו- היא נפלאת בעיננו... נקודה למחשבה.
וכמובן,- השיר כתוב יפה מאד.. זה לא סותר.
חג שמח!!
נטע
[ליצירה]
[ליצירה]
אולי כי הרבה פעמים אנחנו עושים מצוות לא כדי לקיים רצון השם, אלא כדי לקיים רצון עצמנו.
תחשבו על זה.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.
תגובות