אומרים: "זריזין מקדימים למצוות".
אז מדוע כשרצתי הבקר
במעלה הנחל
לקיים את דבר מעשיך, ה',
גמלת לי בשברי הליכה?
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יודע, אבל מתחבר לכעס שלך על דברים שאתה לא אמור לקבל אותם ובמיוחד אחרי שעושים מעשה טוב. זה ממש מקומם לפעמים. אומרים שצרות באות בצרורות- בואי נקווה שהם טועים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מזכיר קצת את אחר, שפרש מהיהדות לאחר שראה ילד שהלך, כמצוות אביו, לעשות שילוח הקן, שזה שתי מצוות שנאמר עליהן שמי שעושה אותן מאריך ימים, והילד מת במקום. בכולופן, אי אפשר לדעת למה קיבלת שברי הליכה. אולי כי את מציקה לי במסרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת שימי לב, שאת עשית את ההקשר בין המעשה הזה לבין השברי הליכה, הפכת אותם ל"גמול" בעקבות המעשה, וזה בכלל לא בטוח שזה "גמול", אלא תוצאה של כל מיני דברים (פיזיים בעיקר, אני מניחה), אני מבינה את ההרגשה טוב, אבל לא נראה לי שזה נכון לחיות את החיים בעולם הזה, כשאתה עורך חישובים של מעשיו של הקב"ה- "עשיתי ככה- קבלתי ככה", כי לא מחשבותי- מחשבותכים. וכמובן, מאת ה' הייתה זו- היא נפלאת בעיננו... נקודה למחשבה. וכמובן,- השיר כתוב יפה מאד.. זה לא סותר. חג שמח!! נטע [ליצירה]
- [ליצירה] אולי כי הרבה פעמים אנחנו עושים מצוות לא כדי לקיים רצון השם, אלא כדי לקיים רצון עצמנו. תחשבו על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוף יקר, האם אתה מייצג את עמדת הביינישים בגלל שהם צריכים ייצוג או שאתה מאמין בכל ליבך בהמ שאצבעותיך כותבות? על כל פנים, דברים יפים אמרת אך יפים לאנשים החושבים כמוך. הלא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. אני ממש רואה אותך בטבעת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב. יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי. נוגע! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תתבייש! מפרסם תחת שירה? אבוי לנו ולשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] >בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שנתת לי את ההרגשה הזו אחרי שקראתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאביב וסתיו וירושלמי הם אותו אדם ושהוא כותב בשם מישהו אחר ביצירות שלו כדי שמישהו יתחיל להתייחס אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו. זה לא קל, אך זה אפשרי. מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו. אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו. [ליצירה]
תגובות