"אתה רואה את הגיטרה", מאסטר דראם, הצביע על גיטרה קלאסית שעונה על הקיר בביתו.
"היא מעלה אבק, כך גם העוד והטאר... "
אמר לי בנימה של עצב… נקטע.
לאחר הוסיף, ``אבל אתה תראה, אחי, אני מרתוניסט``,
``אני מרתוניסט``.
הוא חזר על דבריו,
נרגש,
מתייחס למלותיו במן קדושה, מאמין נלהב,
בכנות דבריו.
``אני יודע, יום אחד,
אני יודע…
עוד אפרוט על מיתר.
`` הוא הניח ידו על תוף פרסי עתיק, לפתע הביט בי בעיניים מוארות.
הכוונות שלו היו ברורות.
אני מאמין לך, אמרתי לו. זה בסדר… הנחתי ידי על כתפו.
בשבילי אתה המאסטר.

מאסטר שקע במחשבה והנהן, אולי לעצמו, אולי רצה שאשמע:

``אולי זה ייקח לי קצת זמן,
אולי שבוע… אולי חודש,
אולי שנה...
אבל בסוף עוד אפרוט על מיתר.
עוד אפרוט על מיתר.