אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים.
דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.)
וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים.
מחכה להמשך!
[ליצירה]
אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
תגובות