.jpg)
וחתיכת שמים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתה על השיר הזה! זווית מעניינת מאוד. עושה חשק ללכת לשם לעמוד למטה לפרוס ידיים ולהתחיל להסתובב. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] או, עכשיו את מדברת! :-) זווית מרתקת, יופי של מיסגור טבעי, אהבתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שלי. השם שלך בחדשות היום. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף! ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו. יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה. נהנתי תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] להרקיע עם הדקל. [ליצירה]
- [ליצירה] קייפ קנברל, מבט לפני ההמראה? שלום דיק לוש [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם תמי אבל נראה לי שאם זה פומבי מדי אני לא אעשה זאת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אהבתי ואין מה להוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם). השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה... מסוג התמונות שאפשר להביט בהם לעד! זה נוטע בי תקווה מסויימת ונינוחות, תמיד אפשר לשכב על הגב ולהביט בחתיכת שמים... :) [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור. כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף? והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת." [ליצירה]
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי רק בשביל להגיב על זה.. נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני. ונעבור לשלב השולי והקטנוני: נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם. "מהרוח המייללת כמו עשן [עשן] בין הקרשים שהתרככו." זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל. גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות. (חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. ) [ליצירה]
- [ליצירה] פזמון חמוד. אני אוהבת את הסגנון שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהצלחת לגרום לי לחייך עם הבעלת בית הסתומה הזו... ורק אחר כך נסחפתי לתוך הכאב של הסיפור הזה. אהבתי את הדימוי לכדור שנורה מאקדח. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רבונו של עולם, כמה שגיאות כתיב! תתקן בבקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה נהדרת. המון הבעה. זה גרם לי להסתקרן על מה הוא מסתכל. [מישהו פה הזכיר בזמן האחרון "תמונה של חייל"?... (ע"ע הרמוניה..)] איזה מין פילם זה? (כל התמונה נראית על הסקאלה של ירוק-לבן אבל לא ידוע לי שיש כזה דבר..) [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] משהו חסר לי. נדמה לי שכדאי לקחת את השיר הזה הלאה: לתת קצת יותר רמזים על מהו ה"הכל" הזה שאת נושאת, והסיום, לענ"ד, חסר מאד. קשה לי להבין מה הצורך בשורות האחרונות. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים. לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו. "בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר. מה שברור זה שיש לך כשרון. [ליצירה]
תגובות