אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אהבתי. כותרת נהדרת, חוצמזה שאני מאוהבת בחמניות.
רק הרקע קצת מפריע לי, למרות שהצלחת להפריד בינו לבין החמניות הוא מושך יותר תשומת לב מהראוי לו.
[ליצירה]
[ליצירה]
חבר'ה, אתם בכלל לא הבנתם את שמואל...
הוא לא טוען בכלל שהדיקטטורה של הקומוניזם היא מוסרית.
אלא שבעיני מר ירושלמי,היא מוסרית יותר משיטות המשטר האחרות מכיוון שאינה מ ת י י מ ר ת להיות מוסרית, ועל כן לפחות אינה עושה שקר בנפשה, בניגוד לדמוקרטיה המתחזה...
(אגב, צ'מעו קוריוז - עכשיו כשכתבתי "דמוקרטיה" - בלהט התקתוק לחצתי על מקש מיותר וכתבתי "דמוןקרטיה"..
שמואל - הרווחת חינם רעיון לכותרת של השיר הבא, אבל אני מבקשת אחוזים מהתמלוגים. (של ההוצאות באנטארטיקה..)
[ליצירה]
כתוב טוב, אבל:
לא אמין. וחבל, כי במשך כל הסדרה שמרת על אמינות מפליאה, עם הבנה מפתיעה ביותר של הצד הנשי.
לא מאמינה שקשר כל כך טעון רגשית נחתך בגלל סערה של רגע. היא אוהבת אותו, הוא אותה. היא לא יכולה להגיד לו פתאום "אז תספר לו שנפרדנו". היא יכולה להגיד משהו כמו "אז אולי אנחנו באמת צריכים לחשוב על זה\לדבר על זה", ששניהם יקחו את הזמן לחשוב אם נקודה כל כך קטנה של מחלוקת (וכן, היא קטנה מאד, בהתחשב בעובדה שבציבור הסרוג מספר הדעות שווה לריבוע מספר האוכלוסיה, והסיכוי למצוא בחורה עם מכנה השקפתי משותף כל כך גדול כמו ין אביאל לאודליה הוא נדיר מאד) יכול לגרום לחיתוך כל כך פתאומי.
[ליצירה]
[ליצירה]
בעיני, הציטוט כהקדמה לשיר מיותר. עדיף לשלב רמיזה בגוף השיר, או פשוט לציין מקור השראה.
לעניין השיר עצמו: מקורי ויפה. ושוב הערה טכנית: מציעה לוותר על המרכאות. אם בחרת להשתמש במילה, תן לה להיות שם במלוא נוכחותה. אם אתה לא שלם עם הביטוי - מצא ביטוי אחר.
[ליצירה]
לא קראתי את סטיבן קינג. בעצם התחלתי ספר אחד - והחלטתי ללא להמשיך... באמת מחריד.
וחס וחלילה, לא התכוונתי לעודד התאבדות. אני רוצה להגיד שאפשר לשנות חיים של בנאדם (ובמקרים מסוימים, באמת, להציל אותם) אם אומרים לו מילה טובה שאין סיבה להמנע מלומר אותה.
[ליצירה]
אתה לעולם לא מפסיק להפתיע אותי ביכולת שלך להחמיא לעצמך.
ולעניין היצירה - מצד אחד - כשרצית מילה מסוימת התפשרת על חריזה לא מושלמת או אפילו על חוסר חריזה בכלל.
אפשר לכתוב בלי חרוזים, אבל אם באמצע קטע מחורז יש פתאום שורות שלא מתחרזות - כדאי שתהיה להן סיבה טובה לכך.
ומהצד השני, יש לא מעט משפטים שהתחביר שלהם עוקם כדי שיתאימו לחרוז.
בנוסף, נראה לי שהיה לך רעיון נחמד, אבל הוא הלך לאיבוד עם כל האורך והסרבול הזה. חבל.
תגובות