אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אני יוצאת מנק' הנחה שהאישה והילד הם נושא התמונה. אבל אז, הם נמצאים בדיוק בקטע התמונה החשוך והלא-ברור.
לעומת זאת, העץ ושיבולי הענק הצטלמו נהדר, ואפשר אפילו להסתפק רק בהם.
[ליצירה]
יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים.
לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו.
"בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר.
מה שברור זה שיש לך כשרון.
[ליצירה]
[ליצירה]
מוצאת חן בעיני השירה הקצת משוגעת הזו, שזורמת עם האסוציאציות של עצמה.
זו דוגמה נהדרת לשיר שמרגישים בעצם הקריאה שלו את הנושא שלו.
הסוף נוחת בשקט. אולי זה טוב, אני מנסה לחשוב איך זה ייראה אם תמשיכי את הכאוס עד הסוף. אולי ויתור על הנקודה ישאיר עדין את התחושה של חוסר שקט.
[ליצירה]
התמונה יותר טובה במקורי, אף על פי שגם שם היא לא מושלמת.
אם הייתי נותנת יותר שוליים היית רואה גם את האוטובוס שלי שהגיע באותו רגע ואילץ אותי לצלם במהירות ולעוף משם..
[ליצירה]
אני אוהבת מאד מאד את הסגנון שלך, את חיבורי הצבעים ואת הכשרון.
חבל לי שאין כאן רבים שעוסקים בתחום החזותי, ויוכלו להגיב לך בצורה בונה יותר. אני יכולה רק להגיד שאהבתי.
(משהו לא הסתדר לי עם אוזן שמאל שלה, נראית קצת לא מתחברת לשאר הפנים.)
תגובות