.jpg)
וחתיכת שמים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתה על השיר הזה! זווית מעניינת מאוד. עושה חשק ללכת לשם לעמוד למטה לפרוס ידיים ולהתחיל להסתובב. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] או, עכשיו את מדברת! :-) זווית מרתקת, יופי של מיסגור טבעי, אהבתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שלי. השם שלך בחדשות היום. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף! ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו. יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה. נהנתי תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] להרקיע עם הדקל. [ליצירה]
- [ליצירה] קייפ קנברל, מבט לפני ההמראה? שלום דיק לוש [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם תמי אבל נראה לי שאם זה פומבי מדי אני לא אעשה זאת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אהבתי ואין מה להוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם). השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה... מסוג התמונות שאפשר להביט בהם לעד! זה נוטע בי תקווה מסויימת ונינוחות, תמיד אפשר לשכב על הגב ולהביט בחתיכת שמים... :) [ליצירה]
- [ליצירה] לסוף הזה לא ציפיתי... נהדר, איך שהוא משתלב עם ההתחלה. בכלל, טוב לראות אותך פה, שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ממש אהבתי. קשה לדעת אם זו רפרודוקציה של תמונה קיימת או חלון - וגם אני מאד אשמח לדעת איפה זה. (אני כבר המון זמן חולמת על צילום דרך חלון, אבל עגול ולא גדול מדי) אם היית מצלמת קצת יותר מרחוק, היה נמנע החיתוך של המעוין (לא שזה כל כך הפריע לי, אבל בכל זאת) ונדמה לי שהיית מרויחה גם את הקיר חד יותר ומואר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כן, אני סבורה כי "עוולה" איננה המילה הנכונה לתאר את ההתנהגות של הנמענת. אני בטוחה שאת יכולה לדייק את השיר יותר, כך שנוכל, כקוראים, להבין את כוונתך. [ליצירה]
- [ליצירה] למתעניינים - חזקי פוקס התארס בשעה טובה עם בחירת לבו. אז כן, אפשר לאחל מזל טוב (ויש גם שרשור בנושא בפורום) וגם אני הק' מאחלת גם כאן - רק אושר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - תודה. עד שיפוח היום ונסו הצללים - ציטוט ישיר משיר השירים, וכן לגבי ה"מן". (מציץ מן החרכים) וגם השורה השישית מהסוף היא כזו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצאת חן בעיני השירה הקצת משוגעת הזו, שזורמת עם האסוציאציות של עצמה. זו דוגמה נהדרת לשיר שמרגישים בעצם הקריאה שלו את הנושא שלו. הסוף נוחת בשקט. אולי זה טוב, אני מנסה לחשוב איך זה ייראה אם תמשיכי את הכאוס עד הסוף. אולי ויתור על הנקודה ישאיר עדין את התחושה של חוסר שקט. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה לא היה גורם לבעיות בהופעת היצירה, הייתי מוסיפה בגוף היצירה תודה לכנרת. אבל זה כן - אז אני מודה כאן על הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] "ולמעשים טובים יש עילה." - האמנם הנך סבור שהכרת הטוב היא העילה למעשים טובים? כולי תקוה שאין הדבר כך. "ואולי תזכו באיזו מניה." - למה? מה הקשר לשאר השיר? בנוסף, בשירה יש מרכיב מרכזי שלא בא לידי ביטוי ביצירתך זו כמו גם בשירים רבים לפניה: אתה. הכותב. להבנתי, כאשר אתה כותב שיר, משהו מהאישיות\הרגשות\המחשבות שלך צריך לבוא בו לידי ביטוי, במובן שבו אנו נרגיש שאדם כתב את השיר, ולא מחשב שהזריקו לתוכו סיסמאות. השיר לא מחדש דבר לקורא, לא מציג לו זוית הסתכלות חדשה, ואין בו כלל את הנוכחות שלך. חבל. [ליצירה]
תגובות