[ליצירה]
את ממש מוכשרת!!!
זה חמוד להפליא, (וקראתי עד הסוף)
אפילו אפשר לעשות מזה ספר, אמנם הוא יהיה קצת ארוך, אבל בתור ספר ילדים זה מקסים!
(בתור ילדה הייתי אוהבת להקשיב לזה. וגם לא בתור ילדה...)
[ליצירה]
נגעת בחלק הכי כואב לי, אני כל כך מזדהה עם כל מה שנאמר!, עם ההתנהגות החצויה הזאת בפסח- מרמור או נסיונות בלתי פוסקים להתבלט, עם הניסיון החד פעמי הזה לגרום לכולם להבין סוף סוף שהצדק איתי, עם הכשלון החרוץ של הניסיון הזה ואחר כך עם ההתדיינות הכואבת עם עצמי- מה לכל הרוחות הבעיה שלי?!?! ואחרי הכל התמרמרות על כך שאני היחידה שגם לוקחת בחשבון שאולי הצד השני צודק ואילו הצד השני בטוח בעצמו לחלוטין ומוציא אותי טיפשה ומשוגעת!
תמשיך, תמשיך, תמשיך! ואני מקווה שמצאת פיתרון לתסביך הנוראי הזה...
[ליצירה]
תודה לך, כואבת כל כך, על השיתוף.
הרבה זמן הרגשתי ש- היה, עבר, נגמר, ואין יותר מה לומר.
השבת אותי לשפיות. הוצאת אותי לרגע מאדישות למציאות. תודה לך.
ותודה לך גליה על תגובה כל כך מעשירה...
[ליצירה]
מדהים,
ומי אני, קטנה שכמוני שבכלל תגיב על קטע כל כך מדהים...
אבל אני בכל זאת חייבת!
כתיבה מ-ד-ה-י-מ-ה, הרגשתי לרגע כמו בסרט של מטריקס, שכחתי שאני בבית, ובלי להגזים, זה אחד הקטעים הכי טובים שקראתי פה.
לא מעניין אותי אם זו מציאות או לא, למעשה גם לא מעניינות אותי ההשלכות של קטע כזה ומה שהוא משדר. בעיני הוא סוג של חלום בלהות שאתה, אדם, חולם, ומי יכול לחלוק על הסיוטים שלך?!
אהבתי כל שורה, כל מילה כל רגע ואני כואבת יחד אתך.
אולי כניחומים, הייתי רוצה לומר- להזכיר, שאין אדם רע, יש אדם שבוחר ברע והאלוקים יצר את האדם ישר. התפקיד שלנו הוא לחיות, לכאוב, להמשיך הלאה ולמרות הכל לפזר את כל האהבה שיש ברשותנו, היא לא תתרוקן מאתנו אלא להפך, תמשיך להתמלא.
תודה רבה רבה.
[ליצירה]
את כותבת מדהים, מצליחה להוציא סיפור מרתק, זורם, מפתיע, מצחיק וכואב אפילו מנושא כמו עורפים של אנשים!!!...
כאב לי כל כך על המשפט עם בית העלמין שקראתי אותו לפחות שלוש פעמים...
תודה לך, עוד אחד למועדפים!
[ליצירה]
זה סוף שהוא לגמרי התחלה.
כאילו ליווינו את יגאל בתסביכיו כעובר כל הזמן הזה והפרק האחרון הוא למעשה פרק הלידה.
יש בה הרבה כאב אכזבה וייסורים אבל...
היא עצמאית ומלאת תקווה ואור!
או במילה אחת- טוב. טוב אמיתי, מוחלט ואנושי, טוב שהוא כולו מהול ברע (פיקטיבי) אבל הוא אמיתי ומוחשי, לא אשליה.
יצאנו מהמסגרות המגוננות אל זרועות הלא נודע...
וכל הקישקוש הספרותי הזה כשבכלל רציתי לומר,
תודה :) !
[ליצירה]
נהניתי מאוד!, הכתיבה שלך זורמת ויפה בעייני!
אמנם יש צורך בהגאה, אבל שטויות... זה לא מפריע לקריאה. שמחתי לראות קטע ציני, הומוריסטי וקליל יותר... תודה לך :-)
[ליצירה]
מקסים. עוד אחד למועדפים שלי...
אני במקומך הייתי עונה מה שיוצא לי מהפה, הייתי צועקת חזרה מה שיש לי לומר, רק כדי לגלות שזה היה מיותר ושבסופו של דבר כל אחד חושב דבר אחר ונשאר במחשבתו.
כתיבה יפה, מועקתית, זועקת משהו כואב וחשוב.
תודה לך.