[ליצירה]
את ממש מוכשרת!!!
זה חמוד להפליא, (וקראתי עד הסוף)
אפילו אפשר לעשות מזה ספר, אמנם הוא יהיה קצת ארוך, אבל בתור ספר ילדים זה מקסים!
(בתור ילדה הייתי אוהבת להקשיב לזה. וגם לא בתור ילדה...)
[ליצירה]
מקסים. עוד אחד למועדפים שלי...
אני במקומך הייתי עונה מה שיוצא לי מהפה, הייתי צועקת חזרה מה שיש לי לומר, רק כדי לגלות שזה היה מיותר ושבסופו של דבר כל אחד חושב דבר אחר ונשאר במחשבתו.
כתיבה יפה, מועקתית, זועקת משהו כואב וחשוב.
תודה לך.
[ליצירה]
זה סוף שהוא לגמרי התחלה.
כאילו ליווינו את יגאל בתסביכיו כעובר כל הזמן הזה והפרק האחרון הוא למעשה פרק הלידה.
יש בה הרבה כאב אכזבה וייסורים אבל...
היא עצמאית ומלאת תקווה ואור!
או במילה אחת- טוב. טוב אמיתי, מוחלט ואנושי, טוב שהוא כולו מהול ברע (פיקטיבי) אבל הוא אמיתי ומוחשי, לא אשליה.
יצאנו מהמסגרות המגוננות אל זרועות הלא נודע...
וכל הקישקוש הספרותי הזה כשבכלל רציתי לומר,
תודה :) !
[ליצירה]
עוד אחת לאהודות,
זה מזכיר לי נסיעה באוטובוס בשעת לילה מאוחרת אחרי יום מהנה אך סוחף וכדי לסכם את כל רגעי האושר של אותו יום שולחים לי מלמעלה שקיעה יפיפיה על פני נופים רצים במהירות... כמו נשיקת לילה טוב.
תודה!
[ליצירה]
נגעת בחלק הכי כואב לי, אני כל כך מזדהה עם כל מה שנאמר!, עם ההתנהגות החצויה הזאת בפסח- מרמור או נסיונות בלתי פוסקים להתבלט, עם הניסיון החד פעמי הזה לגרום לכולם להבין סוף סוף שהצדק איתי, עם הכשלון החרוץ של הניסיון הזה ואחר כך עם ההתדיינות הכואבת עם עצמי- מה לכל הרוחות הבעיה שלי?!?! ואחרי הכל התמרמרות על כך שאני היחידה שגם לוקחת בחשבון שאולי הצד השני צודק ואילו הצד השני בטוח בעצמו לחלוטין ומוציא אותי טיפשה ומשוגעת!
תמשיך, תמשיך, תמשיך! ואני מקווה שמצאת פיתרון לתסביך הנוראי הזה...