[ליצירה]
את ממש מוכשרת!!!
זה חמוד להפליא, (וקראתי עד הסוף)
אפילו אפשר לעשות מזה ספר, אמנם הוא יהיה קצת ארוך, אבל בתור ספר ילדים זה מקסים!
(בתור ילדה הייתי אוהבת להקשיב לזה. וגם לא בתור ילדה...)
[ליצירה]
מדהים,
ומי אני, קטנה שכמוני שבכלל תגיב על קטע כל כך מדהים...
אבל אני בכל זאת חייבת!
כתיבה מ-ד-ה-י-מ-ה, הרגשתי לרגע כמו בסרט של מטריקס, שכחתי שאני בבית, ובלי להגזים, זה אחד הקטעים הכי טובים שקראתי פה.
לא מעניין אותי אם זו מציאות או לא, למעשה גם לא מעניינות אותי ההשלכות של קטע כזה ומה שהוא משדר. בעיני הוא סוג של חלום בלהות שאתה, אדם, חולם, ומי יכול לחלוק על הסיוטים שלך?!
אהבתי כל שורה, כל מילה כל רגע ואני כואבת יחד אתך.
אולי כניחומים, הייתי רוצה לומר- להזכיר, שאין אדם רע, יש אדם שבוחר ברע והאלוקים יצר את האדם ישר. התפקיד שלנו הוא לחיות, לכאוב, להמשיך הלאה ולמרות הכל לפזר את כל האהבה שיש ברשותנו, היא לא תתרוקן מאתנו אלא להפך, תמשיך להתמלא.
תודה רבה רבה.
[ליצירה]
קצת מחריד מדי... ואולי זה מה שעושה את הקטע כל כך חזק וטוב?!...
(באופן צורמני ולא נעים, זה מזכיר לי גם קצת את עצמי, בתור ילדה...) ובכל זאת, תודה.
[ליצירה]
נושא חזק וכבד שהצלחת להביא לדיון על ידי מקרה פשוט כל כך...
בשבילי זה מבטא את היומיומיות, הזיכרון החוזר כל פעם, של מאורע היסטורי גדול וכואב שחוזר אלינו כמו פלאש בק להלום קרב גם בפרטים הקטנים של חיינו.
עוד אחד למועדפים.
תודה!
[ליצירה]
נגעת בחלק הכי כואב לי, אני כל כך מזדהה עם כל מה שנאמר!, עם ההתנהגות החצויה הזאת בפסח- מרמור או נסיונות בלתי פוסקים להתבלט, עם הניסיון החד פעמי הזה לגרום לכולם להבין סוף סוף שהצדק איתי, עם הכשלון החרוץ של הניסיון הזה ואחר כך עם ההתדיינות הכואבת עם עצמי- מה לכל הרוחות הבעיה שלי?!?! ואחרי הכל התמרמרות על כך שאני היחידה שגם לוקחת בחשבון שאולי הצד השני צודק ואילו הצד השני בטוח בעצמו לחלוטין ומוציא אותי טיפשה ומשוגעת!
תמשיך, תמשיך, תמשיך! ואני מקווה שמצאת פיתרון לתסביך הנוראי הזה...
[ליצירה]
ענק!!!!
ואני חשבתי שאין יותר מה להמציא!
שאין יותר מקוריות בעולם ממה שכבר קיים...
ול- כוכב אחד מעז, מה לא חדשני?!?!
בשבילי זאת חדשה מרעישה וחוץ מזה, זה הביצוע המתוק הזה שגולש לך ישר להומור הרדום וגורם לך לצחוק, ואם לא לצחוק, אז לפחות לגחך בחיוך... בכל אופן קשה לי להאמין שמישהו קרא את זה ונשאר חתום פנים...
[ליצירה]
אהבתי את השיר, הצלחתי לטעום מאותה אווירה למרות שגם כותבת התגובה הזאת לא הייתה מעולם במלחמה... רק מפריעות לי מילים בשפה עממית שמתערבבות עם מילים בשפה גבוהה ככה פתאום- "רבים כבר חושבים - שהלכה המדינה", או "נותרה בסך הכל תמונה", נראה לי שאפשר לקצר ל- נותרה רק תמונה.
אהבתי במיוחד את הבית השני והאחרון... כל הכבוד על האומץ לכתוב על נושא טעון כל כך :)
[ליצירה]
אלי, אלי... שלא יגמר לעולם...
אהבתי מאוד, ריתקת אותי לכל האורך (דבר נדיר...)
ואפילו העלית כמה נקודות פילוסופיות למחשבה במוחי.
אפקט הפרפר, דין פרוטה כדין מאה (= דין ברחש בעין כדין תאונה או גרוע מזה?), סיבה ותוצאה בעולם מבולגן כל כך ועם זאת מחושב לפרטי פרטונים קטנטנים...
תודה לך.