אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אכן עוד יצירה הראויה למבט נוסף!
ואיש איש עם דמיונו האישי יראה בה: את הטוב או הרע, אל אשר מוחו יובילו אליו.
יצירה טובה מאד מלאת אסוציאציות ובזה כל יופיה.
נהנתי תודה: חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
התחשק לי לקרוא שוב. אז אחרי חצי שעה של חיפושים מתישים - מצאתי..ונהניתי שוב.
דווקא הציניות לוקחת אותי שבי אל מקומות..לא ייאמן, קיטשיים.
(פתאום נזכרתי שפעם גם אני שנאתי את עצמי ואת כל העולם, ואם מישהו היה מחייך בסביבה הוא היה מסווג אוטומטית כאידיוט שלא מבין כלום מהחיים..עד שלמדתי לאהוב.)
[ליצירה]
אהלן רעות :-)
רואים שהשיר נכתב ממקום של רגש מאד אמיתי.
מצד שני - הדימוי של א"י לאישה אהובה כבר נכתב כמעט בכל דרך אפשרית, וצריך להתאמץ הרבה כדי להפוך שיר כזה למקורי ומחדש.
בהצלחה!
נ.ב.
אני מקוה שהגעת בסוף הביתה בשעה נורמלית...:-)
[ליצירה]
תמשיכי, חמודה.
השיר השתנה קצת מאז שראיתי אותו :-)
(אולי בכל זאת כדאי למצוא דרך לחרוז גם את 2 השורות הראשונות?
את יודעת, מה שיפה בכתיבה בחרוזים, זה שהיא מאד מגבילה. ובגלל שהיא כל כך מגבילה צריך להתאמץ יותר כדי למצוא את המילים הנכונות. וכשמתאמצים יותר - מקבלים יותר. כשניסיתי להגביל את עצמי לאתגרים שונים גיליתי שדווקא כך מצליחים להביע דברים בצורה מדויקת, כי חושבים יותר עד שמופיעה המילה הנכונה.)
בהצלחה!
[ליצירה]
או.קי. עכשיו אנחנו יודעים מיהו מעריץ מס' 1 של שמואל.
המצב היה יכול להיות פחות מביך אם היה בנמצא, באיזשהו מקום, איזה מעריץ מס' 2.
אבל תודה על החיוך שהסבת לי על הבוקר. : )
[ליצירה]
א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (=
ב. קצת אחרת, הנה מה שזה:
צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : )
והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת.
אני חוששת שההסבר קצת הרס..
[ליצירה]
ביקורת בונה תבוא, כנראה, מאוחר יותר.
בינתיים אני רק אומרת שהשיר כל כך זורם עד שקשה להרגיש שהוא עצוב...ושהחריזה השתפרה להפליא (למעשה, חוץ מאשר בשתי שורות היא מצוינת ממש)
תגובות