[ליצירה]
ויש אומרים, אמר להם הקב"ה אף על פי כן יבוא,
אלא שראה הקב"ה שאם בא עתה רוגמין אותו באבנים ואמר: עדיין אינם מוכנים לו.
("אתם פנאטים משיחיים! רוצים מדינת הלכה! אתם רוצים להפוך את המדינה לאיראן!")
[ליצירה]
אשכרה נעשית תורה כשתי תורות.. התחלנו להסתפק בקריאת התורה ואת עיקר הלימוד אנחנו לומדים מהספרים החדשים עם הגירסאות שלנו... בעזרת ה' נחזור לתורה ההיא, האחת!
והמדרש כתוב יפה, ראוי שיכנס בין שאר המדרשים..
[ליצירה]
חוצפה.
"ראוי היה יום ה' באייר שהוכרז בו על הקמת המדינה שיעשה בו נס ויופיע המשיח"? מה כל כך "ראוי" בו? המסגרת המוסדית והשלטונית של המדינה אינה יהודית, למרות שיוסדה ומנוהלת ע"י אנשים ממוצא יהודי. ונראה מגמת פעולותיה של המדינה נוגדת את מגמת הגאולה ולא מקדמת אותה.
ו-שמע, הקביעה הזאת, שנתת לה ע"י העיצוב החיצוני מעין תוקף של אמת מוחלטת כמו דברי חכמינו, הקביעה שכביכול היה ראוי שמשיח לא יבוא ח"ו כי יש כאלה שאינם "אומרים שירה" והלל על הקמת אותה ישות שלטונית שתיארתי לעיל, הקביעה הזאת היא ממש חצופה!!
[ליצירה]
מעניין מאוד. ועוד יותר עם הסברך.
יש פה כל מיני דברים לא תואמים כמו משקל וכו'
אך את זה אני אשאיר למביני דבר.
יש פה משהו מיוחד ללא ספק.
תודה לך.
[ליצירה]
הוא פונה אלינו
כמובן, ובכך למעשה עוסק כל השיר ("ואמר אליו:"). אבל הנקודה הסופית, הפניממית היא נקודה של דממה, של עצירה ואליה צריך להגיע.
אי אפשר לשכנע את מי שנעקד לסלוח לעוקד, אלא חייבים לחכות בשקט עד שישתכנע מעצמו, כפי שה' מחכה לנו כבר אלפי שנים. רק מתוך הבנה שאנחנו מחכים אפשר לפנות החוצה.
[ליצירה]
רעיון מעניין מאוד.
"הביאני לשם, הניחני" - לאן? הוא כבר הביא אותו והדליק את המדורה, לא?
הזכיר לי את השנא הבוער.
מה הכוונה "אל תנוע"? במה זה דומה לקב"ה ולמה זה נצרך עכשיו?
מקווה שלא הגזמתי בשאלות (כן הגזמתי, מקווה שתסלח).
[ליצירה]
שמע נא אדם לא פשוט פתרוני,
אם צדקתי אלבש בגדי שש עם שני.
אך גם אם טעיתי זה לא נורא,
תמיד אפשר לשאול את המורה.
אמור לי האם יש יקר מחבר?
את זאת היה על התם לברר.
וגם החכם שלמערות נשלח
להתבודד ולחשוב על התם האח
לא יפגשו מסלולים מקבילים,
מסלול יחיד לא נפרד עולמים.
אם זאת לא יבינו החכם והתם,
לא יפגשו דרכיהם לעולם.
[ליצירה]
מדהים
השיר מכניס אותך טוב מאוד לאווירת שירי הילדים ו"אבא שלי הוא הכי בעולם" ואז שובר את זה בצורה חדה. חזק מאוד.
האם המילה "ואגדות" כתובה בשורה נפרדת בכוונה?
[ליצירה]
לא הייתי מקבל זאת כפירוש לחייו של 'אחר', אבל כתיאור חוצה זמנים ומקומות זה טוב מאוד.
האם התשובה בסוף של "בדה לך דת" שאינך אחר בה היא תשובה מספקת בעיניך? הרי כופר אמיתי (כמו 'אחר' בזמנו, או ניטשה וברנר לקראת ימינו) לא יוכל להרגיש בבית ב'דת בדויה' וזו גדולתו.
[ליצירה]
אז זהו
שלדעתי המחוייבות הראשונית היא כלפי העולם כולו. וכאשר הבחירה היא בין הילד לעולם, העולם (עם כל הצער) גובר.
כאשר האל פונה אל האדם בדרישה כזו, זה לבטח (לאדם מאמין) הגלל שהילד עומד כנגד הועלם.
אינני רוצה לפתוח דיון, שממילא לא יגרום לאף אחד מאיתנו לשנות את דעתו, אך הרגשתי חייב להעמיד 'זה לעומת זה' (לתמיהה- כיצד יכול להיות שהקרבת הילד קשורה לטובת העולם, אענה שזו בדיוק הסיבה שהוא לא הוקרב...).
כתבתי מה שכתבתי בראשי פרקים בלבד, בעקבות פירוש הרב קוק לסיפור בספרו 'עולת ראי"ה', אם רוצים להבין את העמדה לעומק, צריך לעיין שם.
שיהיה לך יום טוב
[ליצירה]
דווקא
הייתי אומר להיפך.
אהבתי את הבית השני למרות שהמשפט הספציפי באמת לא ברור. הבית הראשון טוב גם כן, אך ישיר מדי לטעמי, אולי הייתי מוריד את השורה השניה.
[ליצירה]
מי איש זה?
אוהב אלוקים ואדם
אשר אמר לי הנני
את הטוב לטוב מכולם
אשר אהבתי והוא אהבני
יותר מחיים ועולם
איש אשר ידעתיו
כי יצווה לעשות משפט
איש אשר ראיתיו
שם את הצדקה לדת
לו אומר הנני, השה לעולה...
בנך
ואם טעית, דווקא בגלל שהשיר כתוב כל כך טוב, אני חייב לזעוק כנגד התוכן.
[ליצירה]
אם הבנתי נכון...
אז בא לי לבכות.
מעולם לא הבנתי, ברובד הפשוט והנסתר כאחד, מדוע להמשיך לתת את הפירות והפרחים...
ואולי... אולי בכיוון אחר אפשר לומר, שכדאי לא לקדם את פני הבא בפרחים, אלא ברמזים שיובילו לאוצרות, אחרי הכל לא קל למצוא אותם...
[ליצירה]
ובכן...
יש כמב דברים מעניינים בתוכן, אבל מבחינת הצורה, אני עדיין הייתי מקטלג את זה כהרהור או משהו ולא כשיר. חוץ מזה, אולי כדאי לחלק את זה לסדרה של כמה שירים, ע"פ החגים, ככה זה "מהלך" ארוך מדי. אולי ארחיב מעבר לזה במסר אישי או משהו.
[ליצירה]
אהבתי מאוד
קפץ לי לראש קטע מהספרים הנפלאים של דאגלס אדמס, על האיש שגר בבית שבנוי הפוך (הרהיטים בחוץ, הגינה בפנים...) כי הוא "מחוץ לבית המשוגעים" (כלומר, העולם).
השילוב בין דקל וחומות בטון גרם לי לחשוב על מאורעות הקיץ האחרון...
[ליצירה]
אהבתי מאוד
כתיבה יפה וביטוי מדוייק. נוגע בנפש.
אפשר לראות את זה גם כדבר טוב בצורה מסויימת. ארץ ישראל כל כך 'שלנו' כל כך בתוכנו, שכבר איננו שמים לב לכך.
אשרינו שזכינו, ולוואי שנזכה להרגיש זאת.