זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
כל כך יפה.
יוצר דימוי של זוג
שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות
וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות.
בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים
[ליצירה]
השיר הזה יותר קצר מהרגיל אצלך, וזה מיטיב איתו מאד.אך לענ"ד כדאי לצמצם יותר. כאשר אתה מקמץ במילים, קל לנו יותר להפיק את מירב המשמעות מכל אחת מהן.
[ליצירה]
שאלה:
איך מצלמים דבר כזה? זו לא תמונה רגילה, נכון? (או ששוב הצבעים השתנו בגלל הבוהק? ממתי יש בוהק בסתיו?)
טוב, לשאלות שלי יש נטיה להתפצלות.
תמונה יפה, כמעט שכחתי... נראה כמו שמים יותר מאשר ים.
[ליצירה]
"ולמעשים טובים יש עילה." - האמנם הנך סבור שהכרת הטוב היא העילה למעשים טובים? כולי תקוה שאין הדבר כך.
"ואולי תזכו באיזו מניה." - למה? מה הקשר לשאר השיר?
בנוסף, בשירה יש מרכיב מרכזי שלא בא לידי ביטוי ביצירתך זו כמו גם בשירים רבים לפניה: אתה. הכותב.
להבנתי, כאשר אתה כותב שיר, משהו מהאישיות\הרגשות\המחשבות שלך צריך לבוא בו לידי ביטוי, במובן שבו אנו נרגיש שאדם כתב את השיר, ולא מחשב שהזריקו לתוכו סיסמאות.
השיר לא מחדש דבר לקורא, לא מציג לו זוית הסתכלות חדשה, ואין בו כלל את הנוכחות שלך.
חבל.
[ליצירה]
אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת.
הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר.
אבל אתה טוב, אין ספק.
[ליצירה]
"80 שנה של מאבקים ותקוות" - אתה מתכוון שהתקוות תחילו ברגע שלנין מת??
(מילא, לזה שאתה כותב שירים אידיוטיים ומביע דעות ש"חסרות-הגיון" תהיה הגדרה עדינה עבורם. לזה כבר התרגלנו. אבל למען השם, תקרא את מה שאתה כותב!! )
[ליצירה]
אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן...
כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני.
הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו.
תגובות