[ליצירה]
שיר יפהיפה עם סוף מרגש. מבטא טוב מאד את מה שקרה שם. כתוב בצורה טובה, אמיתית, עצובה... ובעיקר תמימה. תמימה עד כאב. בלי מחיצות ופרשנויות. פשוט - אמת.
אני שמחה שאת כבר רואה ניצן (תרתי משמע). אני עדין לא.
נ.ב. שם השיר - "פרח" - יבש מאד ורגיל, ולא הייתי נכנסת לולא...
חוץ מזה מחקי את החי"ת המיותרת (ונקוה שגם מי שרמס את הפרח ימחק את החטא המיותר). את יכולה לעשות זאת בדף האישי שלך: בתחתית הדף רשומות יצירותייך עם אפשרות לערוך. שם את גם יכולה לשנות את שם השיר אם את רוצה (אולי ל"כל כך לא אמיתי"?)
תודה על שיר נוגע ללב.
שנדע כולנו אך טוב ושמחה!
[ליצירה]
הרעיון מדהים וחזק. אהבתי.
אבל...
הייתי משנה את מה שכתוב בסוגריים:
מורידה את האמירות על "כל מי שרסן, ש'הנהיג' מאבק...", כי - למרות שגם אני ממש לא מסכימה עם דרך פעולתם - אין מה להשוות בין המגרשים ובינם, וכמובן לא בינם ובין עמלק.
כן הייתי מחזקת ומחריפה את האמירות על המגרשים. בוחרת משפטים יותר מזעזעים.
כאמור, הרעיון עצמו חזק מאד מאד.
[ליצירה]
כתיבה יפה עם דימויים טובים. אולי חסר קצת ליטוש: הפריע לי שבשורה הרביעית חוזר שוב צמד המילים "אות ראשונה". הייתי מחליפה "אות" ב"תו" וכו'. גם המילה "שם" חוזרת פעמיים שורה אחרי שורה.
בכל אופן, שיר נעים לקריאה, רעיון וביצוע יפים.
[ליצירה]
ההתחלה קצת נדושה ומוכרת מדי לטעמי, אך הסיום "מוזה היקרה, חברתנו השובבה, תחזור ממשחק המחבואים" - חמוד וטוב.
הייתי כותבת "השראה" במקום "מוזה", רק משום שנדמה לי שמוזה היא איזו אלילה מהמיתולוגיה.
תגובות