[ליצירה]
יפה!
יש לך יכולת טובה,
אבל...
לדעתי היה יותר טוב אם היית מקצרת את הקטע, וכמו כן מבדילה בין הדברים היותר גשמיים ומפורטים ("לעבור מתחנה לתחנה ולא למצוא שום שיר שאני אוהבת", "להפיל משהו ולשבור אותו", "צלילי שעון מעורר"), לבין הפחות גשמיים והיותר כלליים ("להיות מודעת לכל דבר קטן", לחזור לשגרה", "לאבד את התמימות").
יש לי הצעה:
אולי תנסי לכתוב קטע חדש, רק עם סוג מן השניים? אשמח לקוראו!
[ליצירה]
תודה לך. תודה רבה שהחזרת אותי שוב לעצב ההוא, לתחושות של כל אותם ימים שחורים ומעיקים, לכובד הזה בלב, לסחרור המחשבות שלא נתן לנו מנוח.
מה אני יכולה להגיד לך?
כל כך מבינה את ההרגשה, בוכה אתך, מחבקת ומנסה לנחם. תהיו חזקים, אל תישברו. אנא, אנחנו צריכים אתכם! אל תתנו לרשעי העם לכבות אתכם, להרוס את העתיד שלכם, להותיר אתכם נפולים. אל תתנו להם לנצח, אנא!
שנגיע כבר כולנו לגאולה שלמה, שמחים וחזקים.
אוהבת ודומעת גם בלי להכיר,
דעה.
[ליצירה]
הרעיון מדהים וחזק. אהבתי.
אבל...
הייתי משנה את מה שכתוב בסוגריים:
מורידה את האמירות על "כל מי שרסן, ש'הנהיג' מאבק...", כי - למרות שגם אני ממש לא מסכימה עם דרך פעולתם - אין מה להשוות בין המגרשים ובינם, וכמובן לא בינם ובין עמלק.
כן הייתי מחזקת ומחריפה את האמירות על המגרשים. בוחרת משפטים יותר מזעזעים.
כאמור, הרעיון עצמו חזק מאד מאד.
תגובות