בצאת שלושה כוכבים
חמקה לה, דוממת
כאחד הצללים.
ואיש לא הבחין,
לא הרגיש-
אימתי?
רק נורות הרחוב בהקו
בתשובה לאורות ברקיע-
שבת-
שלום.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים מקסים-מקסים! ואפילו הצלחת להפוך את הקיטש של הסוף לפחות-קיטשי בזכות משפט הסיום שלו. איזה אופטימיות נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש זה יפה. וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זאת תגובה מפגרת, אבל זה פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה יותר מדי עצוב :( יהיה ג'? [ליצירה]
- [ליצירה] ושכל הימים יחתמו לך ב"כי טוב" כמו היום הזה... |חיבוק| נתראה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] נ-ה-ד-ר ! פשוט יצירה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה מעורר הרבה מחשבות. האם באמת אנחנו כותבים כדי להפוך את המציאות למילים ולהרחיק אותה? לייפות אותה? אני לא יודעת. יכול להיות. כבר מזמן אני יודעת שיותר מדי ממה שאני רואה אני הופכת לעצמי לסיפורים כדי להתמודד. זה רע? [ליצירה]
- [ליצירה] פלוניתוש, אם אתם נכנסים לגור שם, נראה לך שטוהר ושכינה יכולים שלא להכנס? אוהפתותך. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווו איזה יופי של קטע! [ליצירה]
תגובות