איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת)
אם כי קצת חשוך מדי לטעמי.
דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה.
זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת.
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
אני מקווה שאין פה פוטושוט וכאלה שאת מסתירה.
אם כן, זו תמונה מדהימה ללא ספק, הכסף הזה של החול, של הים, הכיסופים של רחל.
למה קראתם לי חופי הפלא?
עדיף לגסוס על חוף כזה מאשר לא לראותו אף פעם.
מקסים. לאהודות.
הצהרה רשמית לאלו שאינם מכירים אותי: מעולם לא השתמשתי בפוטושופ או תוכנת עיבוד אחרת. אני חושבת שתפקיד הצלם הוא למצוא רגע ולא ליצור אותו ,ומתנגדת עקרונית לעיבודים רטרואקטיבים. (זה בעקבות כמה הודעות אישיות שקיבלתי בהקשר לתמונה הנ"ל).
והשקיעה הספציפית הזו הייתה באמת אחת המדהימות שראיתי, כאילו מישהו שזר חוטי כסף בכל מקום, וואו אמיתי! (זוכר,שי?)
תמונה מדהימה!!
עוררה אצלי הרבה תחושות מהעבר במפגש האישי שלי עם הכינרת..
הכל כ"כ קסום וא-לוהי (אפילו החול) עץ-החיים הבודד מוקף תום ואין סוף שאחרי שניה מקבל מימד של מוות (אולי הרס עצמי- כשלרגע החוט היה נדמה לי לסליל של קלטת)
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
נפלא. זו באמת הכנרת של רחל המשוררת.
כך היא רצתה להיות, שלוה, רוגעת ומנחמת, בניגוד למה שהיתה רחל בעצמה, כידוע, ספוגת סערות פנימיות.
היטבת עם הכנרת, בצילומך האותנטי,
ושימחת את כנרת.
[ליצירה]
איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת)
אם כי קצת חשוך מדי לטעמי.
דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה.
זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת.
[ליצירה]
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
[ליצירה]
אני מקווה שאין פה פוטושוט וכאלה שאת מסתירה.
אם כן, זו תמונה מדהימה ללא ספק, הכסף הזה של החול, של הים, הכיסופים של רחל.
למה קראתם לי חופי הפלא?
עדיף לגסוס על חוף כזה מאשר לא לראותו אף פעם.
מקסים. לאהודות.
[ליצירה]
נוריות. אמיתיות לחלוטין. (אחרת מה הטעם?), אלוהים יוצר ואני רק מתעדת. תוכלו למצוא אותן בכל מקום עכשיו, זה שיא זמן הפריחה שלהן. אבל פיות אני לא מבטיחה שתמצאו... :-)
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
רק רוצה להזכיר (בהקשר לתמונה זו במיוחד,אך תקף לגבי כולן) כי התמונה המקורית חדה ומפוקסת. תהליכי הכיווצ'וץ שהיא עוברת כדי לעלות לאתר מורידים מהאיכות שלה.
[ליצירה]
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
תגובות