אפשר לומר שקודם את הפרח למרות שזה נעשה די במקביל, הקווים הפשוטים של הרקע נבנים על גבי הפרח והקווים המעוטרים והמורכבים (שהם בעצם גוף הפרח) משורטטים בהתאם לקווי הרקע.. (מקווה שלא סיבכתי אותך..)
[ליצירה]
אפשר לומר שקודם את הפרח למרות שזה נעשה די במקביל, הקווים הפשוטים של הרקע נבנים על גבי הפרח והקווים המעוטרים והמורכבים (שהם בעצם גוף הפרח) משורטטים בהתאם לקווי הרקע.. (מקווה שלא סיבכתי אותך..)
[ליצירה]
מכיר
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
יפה ביותר
..............................................................................השאיפה של כולנו... (לפחות מצד שורש נשמתינו המשתוקקת אל בוראה).
[ליצירה]
...
אם כבר דיברנו על נתינה אולי אפשר להוסיף: "כי בעת שאנו נותנים -אנו מקבלים" [רודיארד קיפלינג , מתוך תפילה עתיקה] נ.ב- אהבתי את השם -"גביע זהב"... מזכיר לי משהו...
[ליצירה]
ענק!!
אני כל פעם מחדש נדהם מן השירים שלך!
הביטוי הכובש והשובר של הרצון המתוסכל לזכות לקרבה
של הלב המפרכס בכמיהה אל אותו משוש נפש, של הקנאה באלו הזוכים לקרבה במקומך...
[ליצירה]
מדהים!!!
זו פשוט יצירה מדהימה! איזה יופי! במיוחד אהבתי את הקטע של "כמאמר של זר זהב" (מי זה?) ועוד יותר אהבתי איך שחירזת את השם "זר זהב" עם המילה "לשווא" - זה פשוט מתאים מבחינת המצלול ...ואולי גם מבחינת התוכן.. (או שאולי לא?!)
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
תיאור מעמדו של הילד החריג בחברה הוא דבר נפוץ אך מרתק כל פעם מחדש, בעיקר בסיפור שלך אהבתי את המתח בנקיטת היוזמה של יונתן לנסות להשתלב בחברה ה"נורמלית" זה מזכיר לי קצת את הסיפור-"לרקוד עם אבא" אם זה מוכר לך . גם שם הילד החריג מהווה את גיבור הסיפור וגם שם הוא משתנה מדמות תמימה לדמות אסרטיבית הנכונה להתמודדות עם החברה המדחיקה -סיפור מצויין-
[ליצירה]
נוגע
העלאת זכרונות של מאורעות חולפים, שכבו ועברו מן העולם, זה נושא שתמיד עורר אצלי רגש.
זה מזכיר לי את השיר "לתמונת אמא"- של דבורה עומר.
-קטע יפה ביותר-
[ליצירה]
נהדר!!!
איזה יופי של שיר! "אלוקים יראה ללבב" - השיר הזה מפיח רוח של תקווה בכל אותם המיוסרים, זה מזכיר להם שהם לא לבד ויש מי ששומע, יש מי שמאזין, שמקשיב, שאיכפת לו מהם ורוצה בטובתם...
-אתה מוכרח לפרסם את זה באיזה עלון של דתיים או משהו כזה...-
נ.ב- המשך כך (אני מתכוון בשירים מסוג זה)
תגובות