ברחובנו הצר
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו... התקשיתי לראות זאת בתחילה. אכן אירוני... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל לא הבנתי את הכותרת... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב הוא היה נגר כל כך נחמד. סתם, זה סתם צירוף מקרים מגניב. זה ברח' יפו בירושלים? [ליצירה]
- [ליצירה] אירוני..... כמה אירוני...... [ליצירה]
- [ליצירה] חכם אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מקק יקר, היית חולה כשלימדו בשיעור זימרה את השיר "על כפיו יביא"? תשלים את החומר דחוף... [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה פשוטה ויפה!!! כל הכבוד על הראיה הוויזואלית וגם הביצוע לא רע (אולי כדי להתקרב יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה פשוט מעולה! באופן כללי, אתה פשוט מעולה. חילך לאורייתא. [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו מה... מודה, לא ירדתי לסוף דעתך, ובכל זאת, "כשגילה שאמא שלו לא תחזור סוף יום העבודה אליו אלא לבוראה הוא החליט שמשהו לא בסדר" משהו לא בסדר?!?!?!?!?! תחושות של אנשים בשואה,אני משער, היו קצת שונות, כמו כן, נראה שכל המשקעים שנשארו לו מהשואה ומלחמות ישראל הם כלב עם כדור בראש.. לא משכנע, צר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] . הם בלטרון ואפשר להגיע משני הצדדים. תודה על הביקורת המקצועית. עדיין, "נונסנס חזותי" זו באמת ההגדרה, ואני לא חושב שצריך להקפיד על פרטי הצילום, בייחוד כשאתה לא יודע מהם... הראיתי את החיצים וזה מה שרציתי. (אותו עניין אגב גם ב "סע בכיוון החץ" עם המכונית הקטועה. מבחינתי זה לא מוריד מהתמונה.) [ליצירה]
- [ליצירה] . כתוב יפה מאד, והדמות של מועלם מלוטשת כמו שצריך- הביטוים שלו וההתנהלות. ("סתם שטויות של אשכנזים"- בהחלט אהבתי). חבל רק שהשארת אותנו בלי לדעת מספיק מה קורה הלאה ומי זאת שקלקלה למועלם ת'מצברוח. שוב, נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] . סחתיק עלייך. אין ספק שמרפי הוא אחד המשפיעים הגדולים על ההיסטוריה, ועל חיי הפרטיים. את לא הראשונה שכתבת עליו ("איך הכל התחיל" לא.רווק, פה באתר) ובטח לא האחרונה שתסבול ממנו. לשם האופטימיות הייתי מציע לך לקרוא את סדרת "הסיפור האמיתי" של יאנוש ורחלי, גם זה פה באתר. אריאל אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוווויש את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק. אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו. ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים. יפה מאד. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] את כותבת נהדר :) הופכת סערות פנימיות למילים בצורה לא שגרתית (היו כמה שורות ממש מפחלצות). תמשיכי לשתות. אהה, לכתוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן בומבה של קטע! בתור תושב קטמון אני מכיר את קהילת "הגאים" הזאת מקרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] היי דרומה איני אלוף החרוזים, ואין כלל צורך להגזים. בגיאוגרפיה, זה נכון, תמיד הברזתי בתיכון... האם אילת היא בדרום? אומרים ששם מוגזם החום, אולי השפיע השרב, על בתך, ששמה מרב. אם היא יוצאת עם בחורים, שכלל אינם משוררים, היאך תדע מחשבותם, או אם תרצה להיות איתם? אולי שומרים הם לעצמם, את דעתם, את רגשותם? אם אין כותבים הם לה שירים אולי אינם לה ראויים? כדאי לבחון זאת מקרוב, כי לא כל "דג בים" הוא טוב כמו צלופחים או גם כרישים, יש בחורים חדלי אישים! עם שני אקורדים ומחווה תדע אם יש כאן אהבה, עם סרנדות בחלון תדע שהוא אוהב המון. כמו-כן אם סוס לבן לו יש יש די מקום להתרגש. בזאת יהיה לך מבחן מי ראוי להיות חתן! אסיים לי כאן, נסיך החרוזים, ואשוב למטבח לקלף לי תפוזים: כי בנגינה איני בקיא, אני אגרום לה להקיא, זייפן אני כמו קרפדה, ויש לי סוס עם חלודה, אולי אמצא לי נערה במקום אחר, אך לא ב"צורה"... [ליצירה]
- [ליצירה] מיומנה זה לא להקת תיפוף? סתם, כפרה עלייך, תבורך משמיים :) נהניתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת! חזרתי הרגע מפדואל, ואם את גרה שם את בטח יודעת איך קוראים לישוב/ שכונה על שם הרב אלימלך שפירא- "נועם אלימלך". (סגירת מעגל של הסיפור והתגובות...) אני מסכים איתך לגבי תעודת הביטוח של סגולות כאלו. אני לא בא לשפוט את מי שמשתמש (וגם במשפחה שלי הלכו לרבנים וקיבלו ברכות, ואפילו יותר מזה) אבל נראה לי שזו דרך לגיטימית רק כמפלט אחרון,ויותר מדי אנשים משתמשים בזה לכתחילה.גם חברה שלך קצת "פיספסה" בקטע של הבקשה. זה לא כספומט. יהיה טוב. מ.z. [ליצירה]
תגובות