[ליצירה]
"וגם הייתה לי אז שורה- קצת שירית, קצת לא ברורה, אך לא הגיע לה שאשתגע, ואז במכונית שכורה..."
לדעתי העסק פה מעורפל מדי, אני רק מקווה שלא עשית תאונה.
[ליצירה]
102
שלום לכם וגם ברכה!
אורי מה שלום אחותך?
ושל עדי, והבל גם
מה בכלל נסגר איתם?
השרשור הזה פורח
ומגבולותיו בורח-
אנשים רבים נוספו
ואפילו נסחפו
להציע שידוכים
מוזרים ומופרכים
ילך לו איש ה"עם" עם "בלי"
הציע איש ההבלים
ואת עצמה עדי הציעה
(חייב לומר- זה די מפתיע...)
איני רוצה לדעת כבר
לאן יוביל הטירוף המשורשר,
כי גם ל"כיפה" הוא הגיע
וזה אותי כלל לא מרגיע
רק אבקש לי בקשה
שבאמת היא לא קשה:
התחילו שוב למנות תגובות
והתחשבו לא רק באבות
רוצה אני להיות חתום
על תגובה 100,אם העניין לא סתום
ואם אפשר שלא למנות
את הכפילות של הבנות
ש"התפלקה" להם תגובה
ואותי קצת איכזבה
שלחו נא לי פרס ניחומים
ונפגש ביום מן הימים.
(חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!)
[ליצירה]
בלי לדבר במילים גבוהות או משלים-
כל מי שרוצה להשמע בוטה משתמש בשואה,נאצים,גרמנים,אנטישמיות וכד', ובדרך כלל זה מישהו שלא חווה אותה כך שאין לו את זכות ההשוואה. הנזק בהשוואה הזאת הוא עצום והוא רק יחריף אם לא נחשוב לפני שאנחנו משתמשים בביטויים כאלו ביצירות.
או ממליצים על יצירות כאלו.
רק טוב.
[ליצירה]
באתי בגלל ההמלצה
נשארתי בגלל הרלוונטיות.
גם אני לא הבנתי את כל ה"ר-ב-ד-י-ם" (:
אבל כל העניין שלפעמים גם כשאתה יושב ולומד, זה לא באמת "שלך" הוא מטריד.
ותשאיר את הניק כמו שהוא... :)
[ליצירה]
.
שמעו אחי, אני עוד חי
ועוד לא תמו כל כוחיי,
אז שבתי כאן לחרוז ולגחך
ולהעלות בת שחוק על חיך.
איני טירון, אך לא אלוף
(אך כן, טעמתי מן הלוף...)
ומחג השבועות הזה,
לא יצאתי כלל רזה.
וזה בזכות המתיישבים,
שאת כלל צה"ל אוהבים,
ולחיילי חברון,
תרמו הם לא מעט מזון.
איזה חגב תאהב מרב?
אכן זו שאלה לרב,
כי מי מתיר מבין פוסקים
לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..)
לכן, אולי זה חג באב,
כי בו נולדתי (איזה "עניו"...)
הכינו את המתנות
כי עוד חודשיים ינתן האות
ואז תחלנה חגיגות
אך אוי, תיפחנה עצמות...
כי מגיל עשרים ומעלה
הרווקים ב"ביש" לאללה
וההוא ששם למעלה
(שיש שבשבילם הוא "אללה")
יש לו כמה תכנונים
על הבנות והבנים,
שמאז ששת ימי בראשית
לא מימשו את זכותם החופשית
ונשארו הם בודדים
"יוצאים" אולי, אך נפרדים...
אמנם, שוב, לי זה לא מזיז
על זאת כאן שוב ושוב אכריז
ואם תפחנה עצמותיי
אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אך אם לשדוכים כאן שבנו,
למרות שזה נגמר, (חשבנו...)
אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב
או על חופת מרב כתוב
על-כן ראיתי לנכון
בעניין השדוכים לטחון.
אשמח למצוא עוד זמן לכתוב
אולי בזכות אלי הטוב
שאת הדרור לעיפרון
יתן מעל הרי חברון.
שלום וכן להתראות,
ורק שלא נדע רעוֹת.
[ליצירה]
.
לטובת אלדר ייאמר שקשה להשאר לא שקופים כשצריך לכתוב על משפחתו של הושע בן נון.
אחרי הכל, למי קוראים ככה ביומיום?.
לטובתו ייאמר גם שהקטע כתוב עם הרבה חן והומור. הקטעים עם "נון זה שם של דג" או "אבא שלי היה בחברון..." היו בהחלט חזקים.
שקוייעח.
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
.
מקק יקר! נראה כי קראת לאחרונה את "כפכפי שחר" ורוחה שורה עליך. אין ספק כי שימוש נאה עשית בלשון המעטרת ספר זה וקודמיו.
"ילד" ו"המלך מידאס" יושבים כאן לצידי ומצדיעים לך. (על אף כי אינך ברזלן לעת עתה...)
עלה והצלח.
תגובות