[ליצירה]
אהבתי פעם נערה במשקפיים
כמו שזה כתוב -אמריקני לחלוטין, הסוף לא אמור להיות כזה. ברגע שהוא היה מגלה את הקטע של "תחתיות הבירה" הוא היה זורק אותה לטובת ראש קבוצת המעודדות של הקולג' או משהו כזה.
[ליצירה]
תכל"ס...
רבים הם סוגי הטרמפיסטים שאנחנו נתקלים בהם כמו גם סוגי הנהגים... גם אני בעוונותיי לקחתי פעם טרמפיסט בצומת גולני שהתברר כערבי מכפר מנדא. (ערבי ישראלי, צהוב, ממושקף ומבורגן לגמרי, לכו תדעו...)
[ליצירה]
.
לא אשתוק על שמריי ואומר שזהו אכן שיר יפה, ואני אוהב שירים הבנויים על דימוי אחד לכל האורך.
חשבתי לכתוב שזה מזכיר את הסגנון של ילד, שיכול באמצע מילים גבוהות לזרוק מילה יומיומית,ואז ראיתי את התגובה שלו...
חזרה מתוקה על ה"אפילו,אפילו"
והכותרת, הכותרת...
בקיצור,טוב שהשיר הוקפץ,שקוייעח ערוגה.
[ליצירה]
תודה, אבל...
שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר
ועל כן על תפקיד החורז אוותר
כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר
מאשר להצליח לכתוב משורשר
אם יצליח חרוז לרצד על נייר
אין זה אומר כי אהיה מאושר.
עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת
אוכל להגן על המדינה האוהבת
ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה
את אלה השאירו להיכתב ב"צורה"
[ליצירה]
.
בעוד טרם תקראו אני אענה
ומזה די מובטח שאני אהנה:
"ואמר הממזר הגולש מ"צורה"
כי יכתוב עד תבוא לה העת המאושרה
ויהיה הוא חייל ,יעמוד בשמירה
ינקה מטבחים או ישטוף לו קדירה.
וחשב כי זמן רב לו נותר לגיוס
אך פחות מ-30 יום והוא בביעוס
והבין כי חייו במדי וירטואל
יתקיימו עד אשר יהפוך לחייל
וכל זה הן קורה בעוד רגע ממש
אז כתב חרוזים והקליד די נרגש
והחליט לפזר פה ושם "יציאות"
ואולי גם עוד שתיים שלוש יצירות
אך עדיין לא זמן להגיד כי נגמר
מחשבות רק עלו לממזר המהורהר...
[ליצירה]
.
באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :)
אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה"
גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי.
בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי.
תגובות