[ליצירה]
יש בי קורת והיא תנצח...
א.אני משער שלא דפקת על הדלת באלט וגם לא בקונטרול,
אולי "בלאט" יותר יתאים...
ב. מול מישהי צנומה רטובה ורועדת אני הייתי אומר "תרמתי במשרד"...
ג. אם הוא זרק אותך (ותסלחי לי על זריית המלח על הפצעים...) הוא לא יחזור אלייך סתם כי הופעת בדלת. דברים כאלה רואים בסרטים, אבל לא קורים במציאות
וגם אם הוא יחזור, זה לא יחזיק מעמד אם זה בא מתוך קריסת מבצר לבו, המבצר עלול לבנות את עצמו מחדש עם הזמן.
גם אני הייתי מוריד את "איזו מתוקה",אבל בסחהקול כתוב יפה.
בהצלחה.
ממזי.
[ליצירה]
וואו!
חיברתי בלון חמצן לחליפת הצלילה וניסיתי להתעמת עם כמה משפטים בסיפור הזה. יש הרבה עומק, וצריך לקרוא שוב.
אני לא כ"כ יודע לשחות אבל אני אנסה...
יפה מאד.
[ליצירה]
בעיקר לנושא אלומותיו.
קראתי את הביקורת, שנראית עניניית, אבל את התשובות שלי אחרים כבר נתנו, אם לגבי סיווג היצירה ואם בכלל. את היצירה הכנסתי ע"י הקראה למישהו בטלפון כך שנפלו כמה "שיבושונים" אותם תקנתי כבר. השיבוש המרכזי הוא שם היצירה, כשבאמת "חייל דתי מת" זה סתם שם שאולי מנסה לתת "פוּש" לרגש, והשם המתוכנן היה, כפי שתקנתי "חייל דתי מת. מרכזית". גם את המשפט האחרון שיניתי, אם כי לא בהרבה, אבל לפחות אליו התכוונתי.
נפגש בשמחות בלבד.
אגב,יקח זמן עד שאהיה נגיש שוב להגיב.
[ליצירה]
מילתא דבדיחותא
יופסקו לאלתר הבדיחות הפרטיות!
אי אפשר לקרוא יצירה רצינית בלי השטויות שלכם?אני עומד כאן נפעם, מול ה "נו, באמת..." האימתני (מזכיר לי את ה"לא כלום" מהסיפור שאינו נגמר)
ואז אניצה ריחלי רותותכם משנים את הפיסוק של המילים שלכם. מצחיקנה, כון? יופי!
בקיצור, להלן הניתוח שלי לגדלותו של מ.מ. גאיוס:
אני מלא רגשות מעורבים, שכן בא לי להיקרע מצחוק,
ולחטוף התקף אסטמה כרוני לנוכח הביטוי המצחיק בן שתי המילים שבא להראות את דעתו הסמויה של היוצר (אם לא "אמן בחסד עליון") על האתר.
מצד שני, אני על סף בכי, האימרה מזכירה לי את איזדרכת, מורתי הישישה לטבע, שמתה רחמנ"ל באמצע ניסוי בשיעור איתנו.עצוב.
ועוד דבר:
אני לא מבין איך יצור חצוף ומרושע כמו מ.מ.פגר מעיז להכניס יצירה כה גסה ובוטה לאתר!
יש לכם מושג מה משמעות הביטוי "נו, באמת..." בגרמנית? אני בטוח שמנהל אתר היצירה הגרמני
"פון-צורנברג" לא היה מכניס דבר כזה.
זו דעתי.
אגב, איפה ממלאים טופס הצטרפות לחבר'ה? גם אני רוצה להשתתף בדיונים על קוטרי סרגלים ואוהבי שופינג..
באהבה והערכה-
ממזי.
[ליצירה]
ספתהשלי
אוף, סיפורים על זקנים טובים עושים לי רע.
א. בגלל שגם לי היו פעם כאלה.
ב. כי לסבאים של היום כבר קוראים סבא זיו או סבתא מעיין. מזתומרת? סבאים אמורים להיות זקנים!
אני לא בטוח שסבא איציק ישאיר יותר תפוח לסבתא מורן.
ירידת הדורות...
שקוייח בכל מקרה.
**** ארבעה פרחים בסולם ממזי.
[ליצירה]
114
מצטרפת לשרשר,
מיקה מוה? אין אחר!
והיא על בגרויות תכתוב,
כי היא חושבת שזה טוב.
היא לא יודעת עד כמה מסוכן
לכתוב על עניינים כאלה כאן-
כי יש כאלה,לא נעים
שבחוסר נינוחות נעים
כשנזכרים הם בתיכון
ומה עשו אז לא נכון-
איזה ציונים קיבלו,
ואיך ישבו והתאבלו
במחשבות על עתידם,
ולמה לא למדו מוקדם...
אני אחד מאלו ש
היה להם ללמוד קשה
ואם אוכל להתפרנס
ודאי יהיה זה דרך נס.
בקיצור ובלי הטפות של זקיינים
לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים,
אומר תודה לגברת מיקה
שאת השרשור כאן לא הפסיקה
ויחד עם מי שעוד לא התעייף
ל 120 נגיע בכיף.
[ליצירה]
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
לא יודע אם רצית
אבל נשפכתי מצחוק!
בעיקר מהבית האחרון מ "בניסן נגאלו" עד "להתגשם"
חושלוק פרפראזה!
בכביש במנהרות יש גרפיטי "אין ערבים אין מילואים"
ומי ייתן...
ולעומר: השיר נכתב על חבר שהתאבד בעקבות משבר כלכלי באותה שנה אם אינני טועה.
[ליצירה]
מזכיר את עדי רן...
טוב מאוד, זורם ומקפיץ,
חבל רק שיש יותר מדי קטעים שנשמעים כמו קטעי מעבר ("יודע X5 שומע X5 וכד') יותר תוכן בבתים עצמם/יותר בתים.
קטע מצוין עם המ "מה מה מה מוּ".
תמשיכך.
תגובות