[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
"לבשת עגילים?! איזה אומץ אחותי!" – משפט מתאים למציאות ההזויה שלכם.
והקטע השני, שבו מירב מביעה את רגשותיה לנוכח בעית רווקותה – נוגע ללב.
והמשפט: "תשמעי... כדי שמרכזניק ייראה כמו אדם נורמלי, הוא צריך אישה שתעבוד עליו כמו שצריך: על המראה שלו והדיבור ואלף ואחד דברים אחרים." – הוא משפט שצריך לחקוק על לוח הלב.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מירב הרגה אותי! איזה צחוקים
"מירבו´ש, אין לי זמן לדבר. עם מה השלמת?"
- "עם זה שאני לעולם לא אתחתן."
- "אה... טוב, אני אתקשר אלייך כשאסיים את הפגישה ונדון בזה."
פשוט קטע היסטרי!!!
סה"כ פרק מצחיק, כמו תמיד.
[ליצירה]
איזו יצירה יפה.
האינטראקציה בין אביאל ואביגיל מהנה, ואילו האינטראקציה עם אודליה - כמצופה - קצת גומלנית והססנית.
תמונת המראה של מחשבותיו של אביאל (לדוגמה: איך שהוא מתאפק ולא מראה לאודליה שהוא נהנה מדבריו של אביו על הגוש) היא מהנה ביותר. והפאנצ'-ליינ'ס ("שמעתי על הספר הזה: איל משולש, למדת אותו פעם?" "הוא הגיע אלינו לספריה, אבל שמו אותו במחסן, אז לא הספקתי..."
"ואם היו שמים אותו במקום שאתה יכול ללמוד בו, היית לומד בו?" "מסתמא שלא...") גרמו לי לצחוק.
תודה רבה לך.