[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
יצירה כאובה.
כולנו נלחמים עם היצר, וכולנו נופלים, צריך להפנים ש"שבע יפול צדיק וקם" - אנחנו נופלים אבל קמים, יורדים ובסוף מתעלים.
ואל תשכחי - אין הקב"ה מקפח שכר של אף בריה.
[ליצירה]
איזה יופי!
בצד השני של הסיפור, אביאל לא מקשיב להסברים של אודליה, ואילו כאן אנו מקבלים אותם במלואם.
והפיסקה שמתארת איך היא צריכה להתלבש למחר, בלי בושם, בלי עגילים (בגלל שיש כבר ארבע סיפורים בסדירה, אני מניחה שהמשפט שמציין שהיא שכחה לרשום לעצמה ללא ללבוש עגילים יהיה רלוונטי בסיפורים נוספים שייכתבו...) ועם שרוולים עד כף היד - מאוד משעשע.
יצירה יפה.
[ליצירה]
סיפור חמוד.
ההסברים על הסיבה לאריכות הפיוטים בשחרית של שבת ויו"ט, פשוטים ומובנים.
והעובדה שהיא חושבת שהוא מקשיב למה שהיא אומרת, מאוד משעשעת (היא לא מכירה גברים?!)