[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
יצירה משובחת!
אהבתי במיוחד את הצורה שבה הסיפורים מתקשרים זה לזה, המרכזניקים בטוחים שאביאל מתעסק בקבלה ולכן הוא מאריך כל כך בתפילתו, אבל כאן הוא מהרהר את הפירוש הפשטי של "גומל חסדים טובים".
בנוסף - הסיפורים הקטנים שמעידים על מהותו של המרכזניק : "יאיר נזכר איך לאחר פגישתו הראשונה עם משודכתו הראשונה, אמר לאמו: "מעולם לא ידעתי שנשים מדברות כל כך הרבה..." "
והסיכום של אביאל, בסוף השיחה מאוד משעשע.
[ליצירה]
יש סדרה הומוריסטית, והדמויות הנשיות בה הן:
מירב - הרווקה המבוגרת המדוכאת,
שגית - הנשואה המדוכאת,
ואודליה - שמאושרת, בגלל שהיא חושבת שיש פוטנציאל לאושר עתידי גדול עם אביאל.
זה מעניין שחלק גדול מההומור (בפרט ב"צד שלה") נובע מהמרה השחורה של הדמויות.