את כל תלאות היום
שוזר
בשתי וערב
בעמדי לפניך בתפלה,
השכם וערב.
מתעוות
בייסורי
ובשל אחרים.
אנא,
עשה שתהא תפלתי קבע,
ולא תחנונים.
ואל תפגע בי.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . "אחת"! עשית דבר חמור! לקחת זכויות על השירשור! אני כותב, ואורי גם על עניינים ברום- עולם אמנם גם כן על "עניינים" שבין בנות לבין בנים אינך יודעת, אחותי על מה דיברנו ב"פרטי"... סתם, על כלום, אני צוחק אך פה הלחץ די דוחק. צריך אני להתגונן רק כי כתבתי כמו בן שאת "צלעו" עוד לא מצא מקצה העיר ועד קיצה. על כן כל רווקות האתר מן העיר ומן הכפר דעו לכן דבר חשוב, אחזור עליו כאן שוב ושוב איני בוחר "אחת מכאן, אחת מאלף קורבנות" כי מצטער אני מאד, אך לא בוחרים כך ת'בנות! אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא ימצא כל איש, בחירת ליבו. אך לא על-פי תגובות-חרוז גם לא ב"כיפה" או "תפוז" כיתבו בנות, כיתבו שירים על בחורות ובחורים אך להנמיך יש ,ציפיות, כי לא תוך יום תהיו כלות... על כן אחתום כאן, "מ.פרחים" אבהיר דבר חשוב, אחים. אני התחלתי השירשור מבחינתי הוא כבר גמור ולא כל אחד אשר יחפוץ להוציא אותי סתם פוץ יוכל לכתוב: "איך מתגלגל כל שיר תגובה, כל שיר הלל אשר כתב "ממזר פרחים"- לעניינים של שידוכים" על החתום: "ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5. סתם, למה נראה לכם? [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע הציטוט העברי היי ילד, אני אנסה להגיב בלי להכניס שורות של פובורסקי, זלדה, בלה או א.ב.ג.ד. מנחם. אני מקווה שזה קביל בשרשור הזה. לדעתי עבר טוב עניין המצברוח של המשוררים אבל כאלו הכנסת אותנו לחיים שלמים של משפחה רק כדי להעביר נקודה קטנה- יש פה חוסר פרופורציה- יותר מדי שמות,שמות חיבה וניסיון ללמד על כל דמות לפי משפט אחד. מה גם שלא תמיד המשפטים הם אמינים, ע"ע "היא כמו הנסיכה שלי". אבל אין מה לומר, קנית אותי ב"פוקסיונרית"... :) ואסיים כמובן בציטוט: "בלילה שבו ירח עושה דברים משונים למשוררים" (מתוך "שיר על ילד ששולח את השירים שלו בפקס" לנ.א.) בהצלחה לכל המשוררים. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] אסף-אדיחוֹת! בילגנת את האתר,אבל אני לא מופתע... אשמח להמשיך לקרוא מיצירותיך-יציאותיך. נפגש בשמחות. (ואגב,אתה יותר חמוד... : ) ) [ליצירה]
- [ליצירה] . זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן. מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע. קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי" מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אלי, חתיכת עבודה עשית כאן! ואפילו העלית את רועי זמיר מהאוב כאן באתר... "שקויעח עצום". [ליצירה]
- [ליצירה] איך אומרים קצין במרוקאית? נגדים מאז ומתמיד לא ניחנו בשכל מיותר, ואלה שכן, לקו כנראה בעיוורון צבעים- הוא לא ראה את הכומתה שלך? אני רק חושב איך יגיבו הגולנצ'יקים לעובדה שהמח"ט שלהם נחלאווי. לא נורא, נתגבר. [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי פעם נערה במשקפיים כמו שזה כתוב -אמריקני לחלוטין, הסוף לא אמור להיות כזה. ברגע שהוא היה מגלה את הקטע של "תחתיות הבירה" הוא היה זורק אותה לטובת ראש קבוצת המעודדות של הקולג' או משהו כזה. [ליצירה]
תגובות