[לְהכי] אתה אוהב בעיניים כהות ושותקות אתה מתבונן ולומד את המרחב והיחס הבדידות והכעס הצחוק והשתיקה ההתכנסות והמועקה בשקט, אתה מרפרף באצבעות עדינות על זרוע, עפעף ותנוך אפשר לשמוע רק את קול הלשון החושבת בין החֵך לכל השאר, והאור נופל על לֶחַיךָ ורוקם בהן קווי-מתאר. והכי: במקום שמיכה, אתה אומר כמיהה.