נשימה. שבולים צהובות יתנופפו ברוח, בוהק מבטו של עץ זית ירוק, הרים, ליטופים של חמה שנפרדת, יפעה אצילית תחדור מרחוק. וצחוק. קול. עבים יתקדרו בקצה השמים, רקיע תכול מתהפך לאפור, סודקות הטיפות שמשה שֶׁמָּגֶנֶת, על לב שקפא ומבט של מגור. עצור! צעקה. איבוד שליטה במחול של שדים, החלקה, סיבוב, התנגשות, נואשות תר אחר מקור ניחומים, משתוקק בכל לב לחזור לעצמי, לַפַּשְׁטות. התהפכות. דממה. מתקשה להבין, כהלום קרב, מציאות נעצרת, שְׁלֵוָה כתינוק. שבור כל כולי, עולם שחרב. מנסה לזקוף, אך אסור בצינוק. ששש, לשתוק. ניגון. צלילים של מושיע, תווים של ליטוף, יוצר מתערב ביצירת החיים, נוגע בחלק חצוב, ממנו בוקע שיר שבח, לחי עולמים.