וואו! נפלא ממש!!
היום הגעתי למסקנה שלא משנה לי אם הציור הוא מינימליסטי או לא, אני אוהבת גם כאלה וגם כאלה. [וזה בעקבות צפיה המומה בציורים שלך ושל רועי גולן. אין עליכם.]
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
וואו! נפלא ממש!!
היום הגעתי למסקנה שלא משנה לי אם הציור הוא מינימליסטי או לא, אני אוהבת גם כאלה וגם כאלה. [וזה בעקבות צפיה המומה בציורים שלך ושל רועי גולן. אין עליכם.]
[ליצירה]
ואותו עם פרימיטיבי
בן ישמעאל הוא יחף במדבר
ותמורת דם הוא ירצח
יהודים וכבוד
אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי;
עם, שצורת מטבע לא יִדע.
אך החרב היא פת ערבית לו.
זוהי חבורת נבערים
וחלולי מֹח,
שמעצמה לא איכפת לה.
עיניהם, מביטות בקנאות לעבר המשיח;
אותו אחד ששמו מוחמד
ואל אותן שבעים בתולות, שיקבלו לו אך---
בעוורון חושים מלא,
במולֶך בוטחים.
המלחמה ואופוריית גדלות מדומה
בם אוחזת;
חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים.
אַין דבר כזה פלסטינים!
ועכשיו תור הרוסים?
אין עוד עם יותר חכם... וכו'.
[ליצירה]
אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט.
חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש.
תגובות