לא איתנו - נגדינו!
תחת רגלי אויבי המהפכה הקרקע תזעף.
את מי שיסטה מדרכינו,
עד חורמה ניגָף.
לקרב עולם התרועה קוראת ובוקעת.
ארגמן נסים מעל המרחבים מתלהט.
השמש החדשה מנבכי ליל נצה.
המחר, בצעדי און צועד.
חלילה וחס! מסכנה מוטעית הנחת, נשמתיה יקירתי.
שרלוק הולמס הוא באמת מעולה, אבל אגאתה כריסטי היא נוראית. ואם אני לא טועה, אני הבת-חווה היחידה שחושבת ככה, ואין כלל בני אדם כאלה...
ואם כבר התחלנו- אני שונאת את שר הטבעות, וזה לאחר שקראתי את הראשון עד האמצע. וכנ"ל על רומח הדרקון. ואני דווקא אוהבת ממש ספרי פנטזיה. כן, אני יודעת, אני מוזרה. תמיד אמרתי את זה. מיוחדת ומוזרה בו זמנית.
:)
לא צריך להיות מוזר כדי לא לאהוב אגאסתה כריטי.
אמנם אני קראתי רק שניים-שלושה ספרים שלה, וכולם על גברת מארפל - זקנה שמוצאת את עצמה מפענחת פשעים בכל פעם מחדש, וכל פשע היא משווה לאירוע שהתרחש בכפר שלה, עד שנדמה לך שאין בו בכלל אנשים ישרים. ואחרי שלשה ספרים שלה אתה מתחיל לחשוב שהזקנה הזאת נמשכת לפשעים כמו כמו זבוב למיץ פטל. הבעיתיות שבזה חוזרת בסדרות רבות מהסוג הזה, ורק מי שהוא בלש מקצועי ניצל ממנה- אף אחד לא יתפלא שהוא נתקל בפשעים רבים מדי.
לסיכום, אם יש לי ברירה אני אקרא משהוא אחר (אם אין - אני אקרא גם את זה).
אם כי, עלי לציין שגם אני מהאנשים המוזרים, כך שאולי אני לא הוכחה. מצד שני, אני מוזר מסוג אחר- אני אוהב את שר הטבעות ולא כ"כ אוהב פנטזיה (את 'רומח הדרקון' לא קראתי, כך שאני לא יודע לגביו.).
*מסכנה=מסקנה. טיפשה מטופשת שכמוני...
יהויכין (שר-שלום. או אולי יהוידע? יהושמע? יהושמה?)-
זה לא מוזר. המון אנשים שלא קוראים פנטזיה אוהבים את שר הטבעות. זו יצירת מופת! (לא. זה לא סותר את זה שאני לא אוהבת את זה.) כמו שהארי פוטר גרם להמונים להתחיל לקרוא.
אין ספק כי כבוד הדוקטור א. אלאנור לא ירד לסוף דעתי. כלל וכלל לא היה בכוונתי לערוך מתקפה בוטה על השפה העברית. שפה זו היא אהובה עלי בכל המובנים, כולל זה של מבחני הבגרות, ואני לא נוהגת לערוך מתקפות בוטות על אהובי. (לעומת זאת, מתקפות לא בוטות הן בסדר גמור...)
מה שאין כן לגבי מיז נ. דרו. מאחר ומעולם לא קראתי את הספרים באנגלית, אינני יודעת אם בשפת המקור שלהם הם ראויים למבט שני. אך אני יכולה לומר בבירור כי בשפתם הנוכחית (עברית, למען הסר ספק ומניעת אי הבנות להבא.) הם בלתי נסבלים בעליל.
איך אפשר לקרוא ספר שבערך כל מילה שניה שלו היא "הזדעקה"?! זה נוראי!
ומלבד זאת, עוד לפני שנים רבות, זמן בו הייתי כבת 10 וקראתי את ספרי ננסי דרו, לא הצלחתי למצוא בהם משהו ראוי לאהבה. מלבד תיאורי המראה החביבים שמופיעים שם לעיתים קרובות, דבר האהוב עלי ביותר.
מעולם לא הבנתי איך בדיוק מספר שעות לאחר שנגנב ארנקה בהופעת קוסמים בתיאטרון נידח, פוגשת ננסי את הגנב בפירמידות במקום אחר לחלוטין. או משהו כזה. ואיך בדיוק לאחר שנזדמנה למקום כלשהו כדי למצוא את הגנב שהוציא בעורמה כסף מקרובתה, מתקשר אף אליה הגנב כדי להציע לה את העיסקה המפוקפקת בה הסתבכה הקרובה.
אני קוראת רק את פרי עטו של שמואל ירושלמי. כך זה נראה, לפחות, לאור העובדה שלא קראתי אף אחד מהדברים שהזכרתם כאן (ננסי דרו, אגתה כריסטי, שרלוק הולמס, שר הטבעות, רומח הדרקון, הארי פוטר).
טוב, בטח עכשיו אתם חושבים שאני ממש לא קוראת כלום. זה לא נכון! אני פשוט קוראת דברים אחרים. (אתם בטח לא מכירים). ושמואל ירושלמי. אני קוראת גם מחשבות, אם הן מספיק מעניינות.
אגב, מלבב מאד לראות שיש אנשים שבאמת קוראים את שרשורינו על השמואל, ופתאום צצים ואומרים מילה או שתיים :).
ולמרות שעד עתה אני יושב מחריש ומשתומם (בין פרץ צחוק אחד לחברו) אל מול האימפריאליזם הדורסני המתנפל פעם אחר פעם על שמוליק יקירנו על לא עוול בכפו (נכון, על לא עוול בכפו (אחרי הכל, זו התוכנה...)), הרי שלנוכח מתקפה בוטה זו על השפה העברית בכלל ועל ננסי דרו בפרט, אין לי אלא לקום ולומר: "היכלמו לכן, אימפריאליסטיות נבזיות!" או, בלשונו של שמואל יקירנו (גרסה קודמת של התוכנה): "היכלמו מהפכה לכן אש, אימפריאליסטיות קרב נבזיות קץ!".
פועלי כל העולם, התאחדו!
ולמען האמת גם לא מתאים לשמוליקיפוד בעליל. כבר זמן רב שיצירותיו זוכות לתגובות מרנינות ומשעשעות, והוא- שותק. לא נוגף ולא מצפצף. רק כשהעלילה עליו נשמת בדם קר (מה הקשר???) כי הוא משתמש בתוכנה ליצירת שיריו המענגים, או אז הזדעק שמילקיהו מבועתו המורדת בתיאוריה, וחש להפריך את הטענות המרושעות.
איש לא מכיר בפעלי ולא מעריך אותם :'(
זו הייתי אני!! אני העללתי עליו את עלילת הדם הנ"לית!
ובקשר לחריזה - התוכנה לא עושה הכל לבד, יש לה גם אילוצים התלויים בהגיון בשפה. אם התוכנה היתה זורקת צף אותיות בצורה אקראית לחלוטין, לא היה ביניהן קשר ולא היו נוצרות מילים בעברית. אולם ההגיון בכ"ז לא שלם ולעתים יוצאת מילה מעוותת קצת מבחינה לשונית, שכן אחרי הכל זה מחשב.. בנוסף, כפי שאמרתי בתאוריה המקורית, מדובר באוסף של ביטויים מוכנים מראש החביבים על שמואל. הוא עמל קשות להכנת התוכנה. בנוסף לכך הביטויים מחולקים לכמה קטגוריות, כגון - שירי מחאה לשמה, שירי מחאה שמאלניים, שירי מחאה קומוניסטיים, ושירי "שחר חדש" (עשירים בתמונות נוף). בנוסף לכך, בכל שיר המחשב זורק את המילה "מהפכה" כמה פעמים בשיר, בשביל התיבול.
ולנושא אחר: נשמה יקרה, את ממש לא צריכה להגעל. אין טעם. ובקשר לדבריה של הדס: הרעיון פה הוא לא הקומוניזם. זה היה יכול להיות באותה מידה ימניות קיצונית. (ושמואל אכן היה ימני קיצוני, לטענתו של הפרופסור הנכבד 'אביב וסתיו'). מי שקיצוני, קיצוני בכל כיוון.
שחף יקרה - אני דווקא סבורה שגישה כמו "עד חרמה ניגף" אופיינית מאד לשמוליקנו. יתכן שלאחרונה הוא שקט קצת בעניין זה, אבל הנטיות האלימות (המסתתרות מאחורי טיעונים הומניים שמאלניים) תמיד היו בו. להלן ציטוטים משיריו לאורך השנים:
"הכו צור!
הניפו חרב!
צמיגי - העולם,
העלו באש."
"נצא לקרב" - ומצד שני - "אש קרבות תכבה בביתנים ובשדות".
"צמיג בוער, ינצח!"
"צאו אל הקרב!
זגוגיות בתי - עשירים,
הפיצו;"
"מי שנלחם בלבד,
מנצח!" - לעומת המסר הכללי אנטי-מלחמות ובעד שלום..
"בהלמות – קֻרנסי הפריצה,
פלדכם הלבינו!"
"נמיט חורבן,
על דמינו מוצצים."
ויש עוד דוגמאות, כמובן.
מובן. מובן. כלל לא התכוונתי להטיל דופי ברוח הלחימה של שמילקיהו יחזקאל זוננפלד, מיודענו משכבר הימים. טענתי היתה כי רוח הלחימה הטובלת בשיריו אינה הולמת את אופיו, הנוהג להתעלם באגרסיביות ראויה לציון מכל תגובה נלבבת לשיריו, ומשתדל להערים על קוראיו הנאמנים ולגרום להם לחשוב כי הוא כלל אינו קורא את תגובותיהם. אך קוראיו הערומים כבר הצליחו לאתר פה ושם תגובה עליה ראה שמוליקיפוד-ים לנכון להגיב, ועל כן מיהרו להסיק מכך כי המשורר הדגול נוהג אף נוהג לקרוא את התגובות ליצירותיו. (בין התגובות עליהן הגיב-
לשאלתה של הדס לפירוש המילה נפנף- אלו הם ענפי הדקל המתנופפים.
לעלילתה של נמישה [עמך הסליחה על טעותי הנלוזה]- הפרכת הטענה המרושעת מכל וכל.)
ובכן, מכאן עלינו להסיק כי רוחו של ש. ירושלמי הינה מורדת-בתיאוריה בלבד, וכי בפועל לא יעז המשורר לנגוף אף אחד, שאם לא כן, כבר מזמן היה מזדעק (פועל שלהערכתי המציאה המתרגמת הדגולה של סדרת ספרי "ננסי דרו") למקרא התגובות ליצירותיו.
היכונו היכונו המהפכה כבר פה!
זה אני עם השלט
לומד את ריקוד הסוכריות
צחצחתי שיניים ,רכשתי חולצות
הזמנתי תקשורת
(וח"כ לתעמולת בחירות)
שיננתי אידיאל רחב
נעמדתי מאחוריו
מנפנף בידי לכל עובר ושב
מישהו הביא לי דגל
ריסס כתובת על הקיר מאחוריי (ליתר בטחון)
ושבכניק חתיך עם נשק שומר צעדיי
שיירת מכוניות מצפצפת לאות הזדהות
בני נוער מחלקים להם סטיקרים
ביתר התלהבות
הכונו הכונו!
המהפכה כבר כאן
זו אני עם השלט (מחפשת חתן)
שמואל י. מזכיר לי את אותו ספור על המגיד הנודד שרק דרשה אחת היתה באמתחתו - על אודות פרשת קורח.
אך, כיוון שלא כל שבוע נקראת אותה הפרשה, לפני שהיה עולה לדרוש, היה עושה עצמו כמחפש את קופסת הטבק שלו והיה מצהיר:
"הרי היא נעלמה כאילו בלעתה האדמה - ממש כמו את קרח!
אפרופו קרח..."
[ליצירה]
חלילה וחס! מסכנה מוטעית הנחת, נשמתיה יקירתי.
שרלוק הולמס הוא באמת מעולה, אבל אגאתה כריסטי היא נוראית. ואם אני לא טועה, אני הבת-חווה היחידה שחושבת ככה, ואין כלל בני אדם כאלה...
ואם כבר התחלנו- אני שונאת את שר הטבעות, וזה לאחר שקראתי את הראשון עד האמצע. וכנ"ל על רומח הדרקון. ואני דווקא אוהבת ממש ספרי פנטזיה. כן, אני יודעת, אני מוזרה. תמיד אמרתי את זה. מיוחדת ומוזרה בו זמנית.
:)
[ליצירה]
לא צריך להיות מוזר כדי לא לאהוב אגאסתה כריטי.
אמנם אני קראתי רק שניים-שלושה ספרים שלה, וכולם על גברת מארפל - זקנה שמוצאת את עצמה מפענחת פשעים בכל פעם מחדש, וכל פשע היא משווה לאירוע שהתרחש בכפר שלה, עד שנדמה לך שאין בו בכלל אנשים ישרים. ואחרי שלשה ספרים שלה אתה מתחיל לחשוב שהזקנה הזאת נמשכת לפשעים כמו כמו זבוב למיץ פטל. הבעיתיות שבזה חוזרת בסדרות רבות מהסוג הזה, ורק מי שהוא בלש מקצועי ניצל ממנה- אף אחד לא יתפלא שהוא נתקל בפשעים רבים מדי.
לסיכום, אם יש לי ברירה אני אקרא משהוא אחר (אם אין - אני אקרא גם את זה).
אם כי, עלי לציין שגם אני מהאנשים המוזרים, כך שאולי אני לא הוכחה. מצד שני, אני מוזר מסוג אחר- אני אוהב את שר הטבעות ולא כ"כ אוהב פנטזיה (את 'רומח הדרקון' לא קראתי, כך שאני לא יודע לגביו.).
[ליצירה]
*מסכנה=מסקנה. טיפשה מטופשת שכמוני...
יהויכין (שר-שלום. או אולי יהוידע? יהושמע? יהושמה?)-
זה לא מוזר. המון אנשים שלא קוראים פנטזיה אוהבים את שר הטבעות. זו יצירת מופת! (לא. זה לא סותר את זה שאני לא אוהבת את זה.) כמו שהארי פוטר גרם להמונים להתחיל לקרוא.
[ליצירה]
אין ספק כי כבוד הדוקטור א. אלאנור לא ירד לסוף דעתי. כלל וכלל לא היה בכוונתי לערוך מתקפה בוטה על השפה העברית. שפה זו היא אהובה עלי בכל המובנים, כולל זה של מבחני הבגרות, ואני לא נוהגת לערוך מתקפות בוטות על אהובי. (לעומת זאת, מתקפות לא בוטות הן בסדר גמור...)
מה שאין כן לגבי מיז נ. דרו. מאחר ומעולם לא קראתי את הספרים באנגלית, אינני יודעת אם בשפת המקור שלהם הם ראויים למבט שני. אך אני יכולה לומר בבירור כי בשפתם הנוכחית (עברית, למען הסר ספק ומניעת אי הבנות להבא.) הם בלתי נסבלים בעליל.
איך אפשר לקרוא ספר שבערך כל מילה שניה שלו היא "הזדעקה"?! זה נוראי!
ומלבד זאת, עוד לפני שנים רבות, זמן בו הייתי כבת 10 וקראתי את ספרי ננסי דרו, לא הצלחתי למצוא בהם משהו ראוי לאהבה. מלבד תיאורי המראה החביבים שמופיעים שם לעיתים קרובות, דבר האהוב עלי ביותר.
מעולם לא הבנתי איך בדיוק מספר שעות לאחר שנגנב ארנקה בהופעת קוסמים בתיאטרון נידח, פוגשת ננסי את הגנב בפירמידות במקום אחר לחלוטין. או משהו כזה. ואיך בדיוק לאחר שנזדמנה למקום כלשהו כדי למצוא את הגנב שהוציא בעורמה כסף מקרובתה, מתקשר אף אליה הגנב כדי להציע לה את העיסקה המפוקפקת בה הסתבכה הקרובה.
[ליצירה]
אז זהו נשמתיה? הכל נגמר בגלל אגאתה כריסטי? חבל.
:'-(
טוב... אוף, לא התכוו... נוווו... טוב, אני אומרת את זה-
ס--לי... סליחה. אמרתי...
סולחת?..
:)
[ליצירה]
בושו והכלמושו!
אני קוראת רק את פרי עטו של שמואל ירושלמי. כך זה נראה, לפחות, לאור העובדה שלא קראתי אף אחד מהדברים שהזכרתם כאן (ננסי דרו, אגתה כריסטי, שרלוק הולמס, שר הטבעות, רומח הדרקון, הארי פוטר).
טוב, בטח עכשיו אתם חושבים שאני ממש לא קוראת כלום. זה לא נכון! אני פשוט קוראת דברים אחרים. (אתם בטח לא מכירים). ושמואל ירושלמי. אני קוראת גם מחשבות, אם הן מספיק מעניינות.
אגב, מלבב מאד לראות שיש אנשים שבאמת קוראים את שרשורינו על השמואל, ופתאום צצים ואומרים מילה או שתיים :).
[ליצירה]
הפופוליזם, הוא של השלטון
לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם.
ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים.
בינתיים, ביי!
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!
[ליצירה]
לכל מבקרי - השקפותיי הכלכליות
רצוני, לומר שוב ושוב, כי המאבק, שאוכלוסיות שונות בארץ, מנהלות כנגד הגזירות הכלכליות של הממשלה, הנו מאבק צודק.
וההשקפות שלי בעניין זה, גם הן צודקות ומבוססות על מדע מרקסיסטי - לנינאי, שאני אישית, מזה די הרבה שנים,נאמן לו.
לכן, אל תחשבי, כי מצצתי מהאצבע, את הדברים שבשמם אני מדבר. ולגבי הטענות, שכביכול הדעות מסוג דעותיי עברו מהעולם, אז עובדה, שיותר ויותר אנשים, מתחילים לגלות התעניינות מחודשת ברעיון הקומוניסטי, כמובן תוך למידת לקח מהעיוותים שקרו בתקופה הסובייטית.
ותאמיני לי גברת בערוגה, יעבור מעט מאוד זמן, ותביני, כי הרי צדקתי!
ירושלמי
[ליצירה]
לדיק לוש
נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה.
[ליצירה]
הבהרה
השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית.
[ליצירה]
די לקשור את הכל באנטישמיות!
שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש.
ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים!
תגובות