דרך - השמש,
נפרוץ את האופק;
דרך - החמה,
לכחול רקיעים נינשא.
עמוד - השחר,
נפגוש עם אור הבוקר;
לקראת מחר חדש,
נצא אל השדה!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לאביב וסתיו לידיעתך, ברקאי ואיילת-השחר, אינם שמותיה של שמש, אלה של כוכב נוגה (ונוס בלע"ז). [ליצירה]
- [ליצירה] אלה = אלא [ליצירה]
- [ליצירה] :-) יש עוד כמה שמות לשמש: ברקאי איילת השחר אהבתי את אותו השם במילה נרדפת :-) חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מביא כאן מספר שמות לשמש, אך לא הבנתי את המה שאתה מנסה להעביר דרך השיר... בכל מקרה זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, שיר מלא אור ליום חדש וטוב. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי אמירים למילה אמירים, אין קשר לשם אמיר. אמירים, פירוש דבר גבוהים, נישאים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שירה אישית למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי לשכונת מנשייה בגבול בין תל-אביב ליפו. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד. לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי השיר השיר הנ"ל, נכתב על ידי, ממש בראשית מאבקה של ויקי כנאפו, עוד לפני כל ההפתחויות שהנך מתאר בתגובתך. אני זוכר, שאפילו נסעתי לירושלים למאהל שלה להזדהות, ונתתי את השיר ועוד כמה שירים נוספים, לה ביד. אחרי שהיא התחילה לעשות שטויות מהסוג של ז'נבה עוד כמה דברים מכוערים, אז שיניתי את דעתי עליה וכתבתי שיר בנושא. נדמה לי, ששמתי אותו גם באתר הזה. תנסה לחפש אותו תחת כותרת: הילוך לאחור של ויקי כנאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ופרח הרי לא טענתי בשיר, שלמילה ז'יד אין משמעות אנטישמית. הכוונה שלי היתה להסביר את המהות המקורית של המילה. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילים בשירה נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] למתעבת יצירתי דלעיל שימעי, גברתי המתעבת! את יכולה לתעב כרצונך וכנפשך, לא רק את השיר שכתבתי על תוכניתו של ביניהו, אלא אף אותי באופן אישי. אולם, התיעוב שאת מתעבת אותי, לא יעזור לך, בניסיונותיך להתחמק מהצדק והנכונות, שבדברי יצירתי הנ"ל וכל יתר יצירותיי. הקומוניסטים, עוד חזור יחזרו לשלוט בעולם; אפילו, אם זה לא יקרה במקומות שבהם כבר היה שלטון קומוניסטי, אז זה יקרה במקומות רבים ומרובים נוספים, כמו למשל, באמריקה הדרומית או בכל מקום אחר בעולם. דבר נוסף. אין לי ספק, שקומוניסטים מודרניים, יידעו ללמוד לקח, מהשגיאות של המשטרים הקומוניסטיים במזרח - אירופה, ושמישטרים קומוניסטיים שיקומו בעתיד, יהיו הרבה יותר טובים ותקינים. בברכה! [ליצירה]
תגובות