מאז ומעולם, היה נטוש הויכוח לגבי מידת-צדקתם או רִשְעוּתָם של מנהיגים פוליטיים אלה או אחרים. בין גיבורי ויכוחים מודרניים מסוג זה, מככבים שמותיהם של אישים רבים, וביניהם, שמותיהם של: יוסיף סטאלין; גמל עדבול נאצר, וכמובן, סאדם חוסיין.

אז הבה ננסה להבין, האם צודקים אלה, אשר בכל דיקטטור רואים פושע ורודן נאלח, ותוּ לא? גם סטאלין; גם סאדם; גם נאצר, בדיוק כמו כל אדם נורמלי אחר, היו מסוגלים לשגות, ואכן, מדי פעם שגו. גם סאדם; גם סטאלין; גם נאצר עמדו מול כל מיני קשיים ומכשולי-דרך, אשר לפעמים מנעו מהם הליכה בדיוק לפי הקו, שהותווה מראש. עם זאת, כל אחד מאותם המנהיגים, ומנהיגים רבים אחרים, כמו, למשל: מאו טזה-דונג - תרם לקידמת המין האנושי, פי כמה יותר, ממה שתרמו כל "הדמוקרטיות" המערביות לקוחות יחדיו.

סטאלין, אדם שלא הייתה לו שום השכלה אקדמית; שום הכשרה מקצוענית מוקדמת, הצליח להנהיג מדינה מן הנחשלות ביותר בעולם בתקופתו, ותוך עשר חמש-עשרה שנים, להפוך אותה למעצמת-על אינדוסטריאלית בקנה-מידה עולמי. סטאלין, על אף השגיאות שהוא עשה - עלה בידו, תוך 12 שנים מאז עלייתו לשלטון - להדביר כמעט לגמרי את הבערות בחברה הסובייטית. סטאלין, בסופו של דבר, על אף הטיהורים השגויים בקרב פיקוד עליון של הצבא הסובייטי, שבוצעו בסוף שנות ה-30, הצליח מיד עם פרוץ המלחמה בין גרמניה הנאצית לברית-המועצות, לארגן תוך חודשים ספורים, את המשק הסובייטי למאמץ מלחמתי, ובכך להכין קרקע לניצחון מדינות הברית על הציר הנאצי, וגרמניה ההיטלראית בראשו.

סטאלין, הודות לרוחק-ריאותו הפוליטית, ובזכות יכולתו הבלתי-רגילה לתכנן ולנסח מהלכים פוליטיים הנכונים לאותו רגע - , אחרי שנתיים של נצחונות נאציים בלתי-פוסקים ואחרי נפילתן של כמעט כל מדינות אירופה מול העוצמה הצבאית הגרמנית - הצליח להביא למפנה, שבעקבותיו הנאצים, כבר מאוקטובר-נובמבר 41, התחילו לנחול תבוסות מידי הצבא הסובייטי; ובראשית פברואר 43, נחלו מפלה מכרעת בקרב סטאלינגרד, שלמעשה, פתחה את הדרך אל הנצחונות הגדולים באפריל-מאי 45, שהביאו לכניעתו המלאה של הציר הנאצי.

נכון, סטאלין עשה שגיאות; נכון, סטאלין, תמך לעיתים קרובות בכוחות לא נכונים, כמו, למשל: תמיכתו בציונות בעת ההצבעה על תוכנית החלוקה של ארץ-ישראל המנדטורית לשתי מדינות; וביתר שאת, מיד לאחר הקמתה של ישראל ב-48 , כאשר ברית-המועצות סיפקה באמצעות צ'כוסלובקיה, נשק ואמל"ח לכוחות הציוניים שבין היתר, עסקו בגירוש התושבים הערביים, והחרבת כפריהם.

יחד עם זאת, סטאלין, הצליח לבנות מדינה חזקה, הדואגת לתושביה. הוא הצליח, תוך כמה שנים (בין 1929-36) להקים ולהפעיל מאות פרוייקטים תעשייתיים ממדרגה ראשונה, שאיפשרו לברית-המועצות, לעמוד ברשות עצמה ולהתמודד בהצלחה עם נסיונותיו של האימפריאליזם - הן מלוכני והן פרלמנטרי, במקומות שונים בעולם - לחסל את המדינה הסובייטית, ולהחניק אותה מבחינה כלכלית. דרך-אגב, לידיעתכם, כבר במהלך 1921-22, כאשר ברוסיה בעקבות מלחמת האזרחים, פרץ רעב, רוב מדינות העולם, שהתנגדו למהפכה - סירבו להגיש לרפובליקה הסובייטית הצעירה, כל סיוע שהוא, מתוך תקווה, שיהיה לאל ידו של הרעב, להכריע את המשטר המהפכני ולהביא לחיסולו. וזה רק מלמד, עד כמה ברית-המועצות, הייתה זקוקה לעורף כלכלי ותעשייתי איתן ביותר, על מנת שתוכל להחזיק מעמד.

ועכשיו, נעבור למקרהו של סאדם חוסיין. כאשר, לפני קצת יותר משבועים, ב-30 לדצמבר אשתקד, הוצא לפועל גזר-דינו של סאדם, כולם, כולל למרבה צערי חלק מהקומוניסטים - דיברו על היותו של סאדם עריץ ורודן; (בין היתר, גם המפלגה הקומוניסטית הישראלית, בביטאונה: זו הדרך, בהודעה בנושא, נמנעה מלגנות את תלייתו של סאדם, אלא הסתפקה במשפט, שתלייתו של סאדם לא תפתור את בעיותיה של עירק שנוצרו בעקבות הכיבוש האמריקאי).

לגבי סאדם, אני יכול לומר, כי אין למה להתכחש לעובדת היותו, עד לאמצע 1989 סוכן אמריקאי, שבין היתר, לפי הזמנה אמריקאית, ב-1980 פתח במלחמה רצחנית נגד אירן, במטרה לכבוש עבור האדון האמריקאי את הנפט האירני. כמו-כן, אין להתכחש לעובדה, שסאדם, במהלך 1977-89, שאלה היו שנות שירותו עבור הסי.איי.אי - רצח אלפי קורדים וקומוניסטים, או כאלה שנחשדו בתור קומוניסטים.

עם זאת, אנחנו - אנשים מתקדמים לא צריכים כל הזמן להיות תלויים בזכרונות מהעבר; עלינו תמיד להביט קדימה, ולשפוט את מנהיגינו, לא על-פי מעשיהם מלפני שנה או חמישים שנה, אלא על-פי מעשיהם כיום.

עלינו לזכור, כי סאדם, שמשך שנים עבד בשירות אוייבי המין האנושי, מאז 1989 התנתק מאמריקאים, והפך לאחד המתנגדים הבולטים בעולם לאימפריאליזם ולתוקפנות של ארצות-הברית ובעלות-בריתה. מאז 89, סאדם אינו פושע! מאז 89, סאדם דאג לקיומם של עירקים עניים. בין היתר דאג לשירותי בריאות חינם, ברמה יחסית גבוהה; כמו-כן, פעל לשיחרור האישה המוסלמית, ובמסגרת הזאת, העניק לנשים זכות-בחירה בבחירות, שעד היום, זאת אחת המדינות היחידות במזרח-התיכון, שבהן קיימת זכות כזו לנשים.

אחת הסיבות העיקריות, שבעטיין האמריקאים הפילו את משטרו של סאדם, והביאו להעלאתו לגרדום - זה לא הפשעים שהוא עשה נגד עמו שלו, או נגד עם אחר כלשהו, אלא רצונה של ארצות-הברית של אמריקה, לשוב לשלוט על שדות-הנפט העירקיים העשירים, שעליהם אין להם שליטה מאז ניתק סאדם ב-1989 את עצמו מהקשר הגורדי עם האימפריאליזם האמריקאי, והחליט להיות מנהיג עצמאי הנלחם נגד הניאו-קולוניאליזם של ארצות-הברית, המתיימרות להמשיך, באמצעים כלכליים - למצוץ מדמן של מדינות שונות סביב התבל.

לסיכום, ברצוני לשוב ולהדגיש, כי עם כל השגיאות, שסטאלין, סאדם, או מנהיגים מתקדמים רבים אחרים שגו - רבה הייתה תרומתם לאנושות ולמאבקה נגד הניצול והקולוניאליזם.