בעושר והון נעוץ הרֶשָע;
מתאוות-בצע צוֹמחַ הַזָדוֹן.
ממון ועוד ממון, כְעֶגֶל-זהב סוחף בם;
וֶיִבְעַטוּ וֶיְשְׁמֵנוּ מרוב רִיווְחוֹן.

ככנופיית-ליסטים עינם מֶשַחֳרָה לַטֶרֶף;
על דולר אחד שחוק, אזרח תמים נפש ירצחו.
רדיפת-ממון הִנָה מקור-הַרַשָעֳת;
אנשי-המַזיד, כל ראש בעֳבוּר זממם יִפַצְחוּ.

הם חומסים ושוסים כשודדי-אוֹרחַ;
גבורתם, חוֹזקה על החלשים.
מעות אֳחֳרוֹנוֹת מכל אביון יִסְחוֹטוּ;
לא יִשבו במנוח מבלי שהשערים מפקיעים.

חדל מול גַחֳמוֹתָם להיות שָווֶי-נפש;
עם עקת-העושק אין להשלים.
שַחור מִשְחוֹר צבעו של העושר;
סַעֳר-המהפכה יש להקים!