לכתוב על שמחה זה כמו
לצלם שקיעה
בשחור לבן.
חובב.
חובב לנדוי
-
"כי אנחנו כאן בשבילך!
למה?"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בדיוק ככה! [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע חובב שירך קצר וקולע אהבתי את שירך בברכה עינת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!!!!!!!!! כמה שאהבתי!! אני פשוט לא מצליחה להוריד ת'חיוך.... כלכך נכון הגדרה מתוקה ומדוייקת! [ליצירה]
- [ליצירה] יאאאפפפההההה!!!! מ-ע-ו-ל-ה! איך זה בא לך? [ליצירה]
- [ליצירה] לדנדוש, לא הבנתי אותך. לפי התגובה שלך הנאמר במשפט הוא לחיוב כתיבה על שמחה, אבל אני הבנתי ההפך. פספסתי משו? אבל בכל אופן, לפי איך שא נ י הבנתי את המשפט- הוא כ"כ נכון, אני מזדהה איתו מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי את הילדים צוחקים צחוק מתגלגל, בועות סבון צבעוניות עפו מהם, והציפו את העולם כולו. שמחה אמיתית. השאלה היא, האם כותבים על השמחה מבחוץ, כמו: כך וכך זה לשמוח, או שמא אתה רוצה לרקוד ולצעוק בכל העולם: אני שמח! אני שמח!! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתם כמעט לגמרי... יש עוד רובד מלבד חוסר הביטוי המושלםשל שקיעה בשחור-לבן. הרובד הוא במבט של אמנות. כשצלם למשל בוחר לצלם שקיעה הוא לא ישתמש בסרט שחור לבן. או שהוא כן ישתמש בשחור לבן, זו האומנות... אבל בכל-זאת, לדעתי, הביטוי של צילום שקיעה הוא בערבוב הצבעים. גונני אפור לא יצליחו לבטא בצורה שלמה את חווית השקיעה.. באותו מובן גם הכתיבה היא ככה. שמחה היא חוויה שלא מצליחה להרשם... כשהיא נרשמת היא כבר לא חוויתית. א"א לקרוא שיר על שמחה ולהרגיש את השמחה גואה בלב (מי שמצא שיר כזה שיגיד, אני אשמח לקרוא...) בדיוק כמו שא"א להתבונן בתמונה שחור-לבן ולחוות חוויה דומה לשקיעה של שמש... זו לא החוויה ולדעתי כל אמנות שהיא צריכה להעביר חוויה כלשהי. ה"צרכן" של האומנות צריך לחוות משהו כשהוא מביט על תמונה, ציור, פסל, קורא שיר או סיפור ומקשיב למוסיקה וכן על אותה דרך -כל האומנויות... ויש עוד רבדים שגיליתי תוך כדי כתיבת תגובה זו, אבל אני אשאיר את הגילוי לכם... תודה רבה על התגובה! אתם מוזמנים לקרוא עוד ולהגיב. תמיד כיף לקבל תגובות... [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה בעצב שה כן כך? למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב? למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר? אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח? [ליצירה]
- [ליצירה] ושניהם נותנים הרגשת סיפוק כי התוצר מדהים. ובשני, הדבר האמיתי הרבה יותר שווה. השוואה חמודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כוונת המשורר??? לצלם שקיעה בשחור לבן-זאת אומרת שאתה מפספס את כל היופי והצבעים והגוונים של השקיעה ומצליח לתפוס רק תמונה כללית,כך כל שיר על שמחה יפספס את ההרגשה שאי אפשר ממש לתאר אותה במלואה. לזה התכוונת? אמנם עוד לא נתקלתי בכזה דבר-אבל אני מאמינה שיש שירים שהצליחו לתאר את היקף השמחה...מאוד מקווה [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. ואין אפילו מה לפרט!... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט חזק. את מדהימה אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמר לי על זה מישהו פעם "אדם בתוך עצמו הוא גר" מי יתן ולא תשברי את בית עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. אהבתי את הישירות של סגנון הכתיבה הזה רציתי להגיד, בתור אדם ממין זכר, שהתחושה של בזבוז רגש מופיע לא רק אצל בנות. ראיתי שהיה פה דיון על זה, בתגובות, ואני מוכרח לומר שהזדהיתי עם כל מילה (כמעט) ואני מכיר הייטב את התחושה. ואולי מבין כל הבנים בעולם- זה רק אני... [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון פתחת לי שערי גן-עדן עם השיר הזה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתם כמעט לגמרי... יש עוד רובד מלבד חוסר הביטוי המושלםשל שקיעה בשחור-לבן. הרובד הוא במבט של אמנות. כשצלם למשל בוחר לצלם שקיעה הוא לא ישתמש בסרט שחור לבן. או שהוא כן ישתמש בשחור לבן, זו האומנות... אבל בכל-זאת, לדעתי, הביטוי של צילום שקיעה הוא בערבוב הצבעים. גונני אפור לא יצליחו לבטא בצורה שלמה את חווית השקיעה.. באותו מובן גם הכתיבה היא ככה. שמחה היא חוויה שלא מצליחה להרשם... כשהיא נרשמת היא כבר לא חוויתית. א"א לקרוא שיר על שמחה ולהרגיש את השמחה גואה בלב (מי שמצא שיר כזה שיגיד, אני אשמח לקרוא...) בדיוק כמו שא"א להתבונן בתמונה שחור-לבן ולחוות חוויה דומה לשקיעה של שמש... זו לא החוויה ולדעתי כל אמנות שהיא צריכה להעביר חוויה כלשהי. ה"צרכן" של האומנות צריך לחוות משהו כשהוא מביט על תמונה, ציור, פסל, קורא שיר או סיפור ומקשיב למוסיקה וכן על אותה דרך -כל האומנויות... ויש עוד רבדים שגיליתי תוך כדי כתיבת תגובה זו, אבל אני אשאיר את הגילוי לכם... תודה רבה על התגובה! אתם מוזמנים לקרוא עוד ולהגיב. תמיד כיף לקבל תגובות... [ליצירה]
- [ליצירה] הזוי וגורם לחשוב! אהבתי. אהבתי את העלייה והחזרה למטה כדי לראות את הכל בצורה נכונה יותר. פחות מיואשת. מטאפורה יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] סנקה, are you ded? כ"כ מוזר לי לקרוא צעקה שמחה כזאת. אתה מוזמן לדף שלי, לקראו את המשפט על כתיבת שמחה... תמשיך להנות. ודי עם מזחלות שלג... אתה ג'מייקני, זה לא ילך... ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] מי היא זאת? גרמת לי לקנא בך על הכשרון... הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה. בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות ולשתוק ולשתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יאומן, מצאתי ארבע או חמש דרכים לקרוא את זה. וזה מדהים גם מבחינת הרעיון. הקטע הכי טוב הוא שלוש המילים האחרונות והנקודה. . [ליצירה]
תגובות