לא אומר "אמרתי לך"
כשבביתך תיפול אחרונת החומות
כשתמחי טיפה אחרונה של דם
ותעצמי לנצח עיניים דוממות
לא אומר "נקמתי היא בך"
כשדם ילדייך ישטוף ברחובות
כשתכמהי לחוש שוב על פנייך
את מגען של אותן ידיים אוהבות
רק ארכין את ראשי בכניעה ואשתוק
ודעי לך שלא צחקתי לאידך;
אך זכרי שללהב יש שני קצוות
ויום יבוא ויגיע תורך
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את הכתיבה, איני בטוח מדוע. אולי הזרימה, אולי הישירות, אולי המסר. או אולי כולם ביחד? [ליצירה]
- [ליצירה] למה?!?!?!?!?!?!? אכן, כתוב נפלא - באמת שכתוב נפלא. רק למה? האם בתמיכה חסרת פשר (באמת חסרת פשר) שעליה משלמים יום יום במזומן מזמינים כאלו נבואות זעם? אני דתי, אבל את הכעס הזה של רבנים מסויימים על אמריקה אני פשוט יורק - היא נפלאה אלינו. ישנה ההרגשה שהכעס בא בגלל שהאמריקאים האלו הורסים לנו, לעזאזל, את כל הקונצפט של הגויים המרושעים. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר חזק, יפה וכל כך נכון. אנחנו משום מה לא רואים. ה'סיוע' האמריקאי מהווה פחות מחמישה אחוזים מתקציב המדינה, ואנחנו משלמים עליו ביוקר. אנחנו גם לא מקבלים כסף - רק קופונים לקניית נשק אמריקאי במחירים מופקעים. ועוד דורשים מאיתנו לסגת מארצינו, להכנע לדרישות בלתי מוסריות של הפלטינים ולממן טרור (לפחות עד עליית החמאס לשלטון) וגם פוגעים בכל עסקה של מכירת נשק ישראלי בעולם. ארה"ב משפדת אותנו לקרקע כדי שלא נהיה עצמאיים. יום יבוא והיא תיפול ותתמוסס "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד: תקראו שוב את השיר. זה צועק מתוכו. כשאצלינו 'דם ילדים שוטף ברחובות' ארה"ב מגנה את הפיגוע וממהרת 'לקדם' את התוכניות שלה לשלום באזור, תוכניות שבעיקר מתחנפות לערבים שמחזיקים את כל הנפט (כמעט) בעולם. זה לא מקומם?! זה לא דורש נקמה?! ארורה ארה"ב! לפעמים הרצון הזה לראות במדינה כלשהי 'ידידה' בא מתוך תחושת הבדידות האינסופית שלנו בפני העולם, אבל פעם אחרי פעם הגויים מלמדים אותנו כמה צדקו חז"ל כשאמרו ש'עשיו שונא ליעקב'. [ליצירה]
- [ליצירה] אומנם כתיבתך יפה... אבל השינאה,אוי השינאה משפט אחד ויותר לא אוסיף ואהבת לרעך כמוך! [ליצירה]
- [ליצירה] מי את שלי פ'??? [ליצירה]
- [ליצירה] לא אומר, לא נקם, לא צחקת לאידה, אבל הכל שם בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת תמוה ומוזר, מה חרב ומה נקמה. למה לחשוב ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] הו אמריקה ועכשיו, אחרי סדאם, אולי כדאי להביט שוב, לרגע. לדעת שהם אינטרסנטים, ושלא אכפת להם מכלום, ושהמוסר שלהם נכון עד לרגע שזה קשה להם. ואז לזכור את סטאלין וצ'רצ'יל, ולסבול בשקט. יופי של שיר, הדס. לא היה מזיק לעוד אנשים להעיף מבט. אל תתיאשי. כמו שהרבה אנשים פה אמרו, מסתבר, לוקח המון זמן עד שמקבלים תגובות. תמשיכי לפרסם... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וקולע. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב חזק, כן, וכמה משפטים שגורמים לעצור ולבהות במסך. יש ביקורת - אבל אני לא בטוחה שכרגע זמן לכתוב אותה. אחר כך, אולי. ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של רעיון. והקפדת יפה על הפרספקטיבה, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה לריב, אבל גם לדברים האלה יש הגדרות. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מאוד מאוד טוב. (אולי כדאי לחשוב על להוריד את ה-... בסוף; הטקסט חזק מאוד גם בלי זה) [ליצירה]
- [ליצירה] אישית התקשר לי ליום כיפור - ההזדמנות לקרבה, הנסיון לקריאה ואולי גם ההחמצה. אבל המסר כמו שהוא כרגע עובר בצורה סתמית מאד; לעומת הכותרת, הבטיחה תמונה או לפחות נקודת מבט לא צפויה, השיר עצמו קצת דל. הייתי מציעה לקחת את התמונה שבכותרת - בהנחה שהכוונה היא למלך שבשדה - ולצאת ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו ואוו, ואוו. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה "ברוך הבא", כמובן :) [ליצירה]
- [ליצירה] אזניים יש השאר - זה סיפור אחר. ובאשר לשאלתך הראשונה: למה לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב!! [ליצירה]
תגובות