זהו שיר סיום.
לא אזכיר דמעה
לא יהיה פה עצב
גם לא תקווה.
זהו שיר פרידה.
בלי אהבה
בלי אכזבה
וללא שלכת.
זהו שיר קצר
על סערה קצרה
שחלפה בחצרי
ולקחה איתה הכל
מלבד
תמונה שלי ושלך ----
טוב, לא יהיה פה עצב.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ושוב, חזק ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] (בסוף יחובר "מחרוזת שקיעות- זריחות") [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הייתי משמיט את המילה "פחד". [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך הבא, חבר! [ליצירה]
- [ליצירה] יענו. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברי נא עם גברת איה שחר. ("בצמאוני"). [ליצירה]
- [ליצירה] לא צריך להכיר מונית, מזמינים אחת. חוץ מיזה, ממש טוב. רון, ניסית לכתוב יותר קצרים? [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח ממש ממש יפה! [ליצירה]
תגובות